"במותם, ציוו לנו את החיים"
ענת דוידוב על שני קורבנות של סבב הלחימה, יהודי וערבי, שלא הבדילו בין אדם לאדם - בחייהם ובמותם • "יש בני אדם, והם הרוב" • טור אישי
יגאל יהושע ז"ל (56) נרצח במהלך ההתפרעויות הקשות בלוד. מוחמד מחאמיד (17) נורה למוות בתקרית בהפגנה סוערת בוואדי ערה. נסיבות מותו עדיין בבדיקה.
אלמנתו של יגאל, אירה, החליטה לאחר מותו לתרום את איבריו, ואמרה: "יגאל לא היה חתום על כרטיס אדי, אבל דיבר על כך שאם ימות, אז לא אכפת לו מה יקרה עם הגוף שלו". לאירה לא היה ספק שזה מה שהיה רוצה. איבריו הצילו חיים של 5 חולים - יהודים וערבים.
גם איבריו של מוחמד הושתלו ב־6 חולים. "זה ש־6 בני אדם ניצלו, זה משמח אותי ואת אמא שלו. אנחנו מבסוטים... כל בן אדם - יש לו את הכבוד שלו", אמר אביו של מוחמד, שהוסיף: "אנחנו מכבדים את כל האנשים. ערבים ויהודים".
יגאל לא חשש להסתובב בלוד. היה לו ביטחון מלא, הוא היה חשמלאי שהתייצב לכל קריאה, לא חשש, זה היה הבית. זה היה הדו־קיום. לא היתה התלבטות אצל מי לעבוד. הוא לא שאל את עצמו אם הוא בא לתקן דירה של יהודי או ערבי.
תסתכלו על יגאל מלוד ועל מוחמד מאום אל פחם. תסתכלו ותאמינו. במותם, שניהם ציוו לנו את החיים.
גם ביפו, גם בבת ים, גם בעכו וגם בחיפה - יש בני אדם, והם הרוב.
