"ניסיון נואש למגר את ההומופוביה"

לכאורה נראה כי עם השנים נעשתה החברה ליברלית יותר ונושא קהילת הלהט"ב עלה למודעות והפך למדובר, אך מתברר כי בציבור קיימת עדיין בורות רבה, אפילו בקרב פסיכותרפיסטים שעובדים מול חברים בקהילה ומציעים להם טיפול וסיוע. השבוע שוחחה ורדה עם פרופ' גידי רובינשטיין, פסיכותרפיסט ואיש אקדמיה, שפרסם ספר בשם 'בין בושה לגאווה - פסיכותרפיה חיובית בגברים הומואים וביסקסואלים'. 

בתחילה הסביר פרופ' רובינשטיין למי ייעד את ספרו ומדוע יש בו צורך: "כתבתי למטפלים הטרוסקסואלים כי הגיע אליי שקיימת בורות או בערות עצומה בקשר לנורמות שמקובלות בקרב גברים הומואים וביסקסואלים. מטפלים הטרוסקסואלים לא היו מסוגלים לתת טיפול רגיש תרבות - שבו המטפל אמור לדעת מה מאפיין את הקבוצה התרבותית, את המיעוט שממנו בא המטופל לעומת החברה כללית", אך הדגיש כי: "הוא מיועד גם לגברים ההומואים עצמם שמתעניינים בטיפול, גם לבני משפחותיהם, שזה מקור טוב בשבילם לראות מה קורה בעולם הזה ושיש בו גם קשרים זוגיים והסדרים של תאים משפחתיים חדשים, וגם כהשכלה כללית לציבור הרחב. ובעיקר כניסיון נואש למגר או להפחית את ההומופוביה".

משם המשיכו השניים לשוחח על הומופוביה ועל הביטויים שלה כמו שכל אחד מהם רואה אותה. בעוד שורדה טענה כי "זה מעבר לחרדה, זאת סלידה רגשית עמוקה ובסיסית", הגדיר זאת פרופ' רובינשטיין כך: "הומופוביה זה פחד אי רציונלי מהומוסקסואליות ומהומואים, או עמדות נגד הומואים. אבל זה לא רק עמדות אלא נע מלעג לביטויי נשיות בהתנהגות של גברים, דרך לנידוי ועד לפשעי שנאה שאנחנו עדים להם עד היום וכוללים גם רצח". הפרופ' הסביר כיצד הדבר משפיע על חברי הקהילה הגאה מילדותם ועד בגרותם: "למרות שהנטייה המינית עצמה כבר לא נחשבת הפרעה נפשית, הפרעות נפשיות כמו חרדות, דיכאון ומחשבות אובדניות או פעולות אובדניות שכיחות עד היום פי 3-4 בקרב האוכלוסייה הלהטבק"א מאשר בקרב הטרוסקסואלים". מה שורש הנתון המדאיג הזה? האם בכלל עדיף להישאר בארון? ומה היה לפרויד להגיד על זה?

עוד דיברו על קינסי, שמצא שלגברים ולנשים יש במשך חייהם תקופות שבהן קיימו יחסי מין מזדמנים או קשר קבוע עם בני מינם וכך יצר בשנת 1948 את הסולם של קינסי שנע מהומוסקסואליות מוחלטת ועד להטרוסקסואליות וביניהן 5 דרגות של ביסקסואליות. וגם על הסטריאוטיפ שגברים הומואים נוטים להפגין תכונות 'נשיות' בעוד שלסביות יפגינו תכונות 'גבריות' - האם הורים יכולים לשנות זאת אם מבחינים בכך בילדות? 

ואיך אפשר בלי כמה נושאים נפיצים וכואבים - הומוסקסואלים ופוליטיקה, טיפולי המרה וייצוג הקהילה בתקשורת ובתודעה הציבורית. האזינו לפרק מרתק וגדוש במידע חדש על נושא חשוב, ובעיקר כאוב, שיש להעלות אליו את המודעות.