103FM
103FM
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
איפה הכסף
עם ענת דוידוב

כפייה דתית או חילונית?

בג"צ פסל הדרת מרצות ממסלולים לגברים חרדים באקדמיה • ד"ר יופי תירוש (אונ' ת"א) ועו"ד אריאל ארליך (פורום קהלת) הגיבו לידיעה


אתמול (ב') דחה בית המשפט העליון את העתירה שדרשה לאסור הפרדה מגדרית באקדמיה, בטענה כי הדבר נחוץ לשם הגברת השילוב של הציבור החרדי בהשכלה הגבוהה. עם זאת, קבע כי המדיניות לפיה אפשר להדיר נשים מרצות ממסלולים שהם לומדים רק גברים מהווה אפליה אסורה ויש לבטלה. ענת דוידוב שוחחה עם עותרים משני צדי המתרס וקיבלה את תגובותיהם. 

בין העותרות לביטול ההפרדה הייתה ד"ר יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שהביעה שביעות רצון חלקית מהפסיקה: "אנחנו מרוצים במובן שכל שופטי ההרכב, גם שופטי הרוב וגם המיעוט, הסכימו שיש גבול לאיך אפשר לעשות הפרדה, ושהמסלולים האקדמיים בהפרדה בין המינים, במתכונתם הנוכחית, הם לא חוקיים. הישג קריטי נוסף הוא שנדחתה לחלוטין הטענה של העתירה הנגדית שהוגשה בנושא, לפיה יש זכות בסיסית לכל אחד שרוצה בכך ללמוד לפי צביונו. כל שופטי ההרכב אמרו שהפרדה היא פגיעה בשוויון ולכן צריכה להיעשות בצורה מידתית".

בהמשך הסבירה תירוש: "מה שחשוב להבין זה שהאופן שבו העניינים התנהלו בשטח ב-9 השנים האחרונות היה עם אצבע קלה על הדק הזזת הנשים הצידה. למשל, בסקר של פורום קהלת 86 אחוז מהגברים החרדים אמרו שאין להם התנגדות ללמוד מאישה. וזה לא רק בהיבט של אפליית המרצות אלא גם בהיבטים נוספים כמו אפליה במקצועות הלימוד, במרחבי הלימוד, כמו שנשים לא יכולות להיכנס לספריה, בשעות הלימוד ובהסללה למקצועות צווארון ורוד שמשלמים בהם פחות ויש להם סטטוס נמוך יותר". 

עוד הדגישה: "כל הדברים האלו הם פשוט פגיעה גורפת שלא עוצרת לרגע ואומרת 'הנה פתרון אינסטנט לאיך למשוך חרדים'. הפתרון האמיתי הוא לעודד חרדים ללמוד לימודי ליבה, שם נמצא צוואר הבקבוק", והוסיפה כי יש לוודא שהמועצה להשכלה גבוהה תאכוף את ההנחיות בצורה חד משמעית ולא תיתן להפרדה להמשיך באופן שבו התקיימה עד היום.

בין העותרים מנגד היה פורום קהלת, ומטעמו עו"ד אריאל ארליך, שאמר כי לדעתו המאבק אכן חשוב  ועם זאת הוסיף: "אני חושב שהדרך שבה ד"ר תירוש מנהלת את המאבק דווקא משיגה תוצאה הפוכה של פגיעה בנשים, בעיקר בנשים דתיות ועוד יותר בנשים חרדיות. מכיוון שהתוכניות האלה של לימודים בהפרדה לחברה החרדית משרתות בעיקר את אוכלוסיית הנשים החרדיות. המספרים מראים באופן חד משמעי שבזכות התוכניות האלה אחוז הנשים שיצאו להשכלה ותעסוקה עלה באופן מופלא, וזה משליך על כל החברה החרדית. אם נסתכל על החברה הישראלית בעוד 20 שנים, הסיכוי שהמדינה תוכל לשרוד תלוי, בין היתר, בכך שהחברה החרדית תצא ותשתלב בתעסוקה".

ארליך אף הסכים כי הפתרון הנוכחי של המועצה להשכלה גבוהה אינו מושלם וחף מבעיות, אך הדגיש שוב את חשיבותן של התוכניות לצורך שילוב גברים ונשים מהחברה החרדית בהשכלה ובתעסוקה, והסביר: "הנושא של המרצות הוא באמת נושא שהחוק אוסר באופן מפורש להפלות בין נשים וגברים בקבלה לעבודה. בניגוד לעצם ההפרדה בין נשים וגברים, שלגביו יש חוק מפורש מ-2007, חוק זכויות הסטודנט. המחוקק ראה את התהליך שמתחיל ואמר שבהשכלה הגבוהה הוא רוצה לאשר לימודים נפרדים כי הוא יודע שזה מה שהציבור הזה צריך".

עריכה: יעל טלמן

13/07/2021
הישארו מעודכנים

בג"ץ (צילום ארכיון - למצולמים אין קשר לנאמר)
בג"ץ (צילום ארכיון - למצולמים אין קשר לנאמר)  |  צילום: הדס פרוש/פלאש90