"זה סיפורם של האנשים השקופים"
ענת דוידוב על מצבם של עובדי המשק בבתי החולים הממשלתיים, שמסתבר שלאף אחד במדינה לא אכפת מהם: "בלי כסף, לא שווים פרוטה" • טור אישי
שלושה-עשר אלף עובדי המנהל והמשק של בתי החולים הממשלתיים שובתים מאתמול, ללא הגבלת זמן. עובדי המנהל והמשק אלה הפקידים, אנשי האחזקה והניקיון, עובדי מטבח ושרותים. כל מה שמכונה 'מקצועות שוחקים'. הם עושים עבודה חשובה, ונשחקים. משתכרים כמה אלפי שקלים בודדים בחודש, במשמרות שבין שמונה לשתיים עשרה שעות, ונשחקים.
עכשיו רוצים לפטר 200 מהם. ועל כך הם פתחו בשביתה. מצוקת כוח האדם בבתי החולים הממשלתיים, קשה. אנחנו מכירים את זה שהרופאים המתמחים עובדים במשמרות של 26 שעות, ומטפלים בחולים עם עיניים טרוטות. אבל איש מאיתנו לא שם לב למנקה או המנקה, או לעובד שנדרש לכל קריאה של רופא להעביר חולה מרותק ממיטה למיטה, או מהמיון למחלקה.
הרופאים והאחים ואחיות תומכים בהם. הם חייבים אותם לידם. "עובדים נופלים, עובדים חלו במהלך השנים, מחלות לב, בעיות גב קשות, אנחנו חוטבי העצים ושואבי המים של המערכת, ולא שמים עלינו. שמונה, תשע, עשר שעות שוחקות, ולא שמים עלינו".
בגדול, זה הסיפור של האנשים השקופים. זה הסיפור של חברה שבעה ומדושנת שלא מסתכלת על בני אדם. המעמד מדבר פה, הכסף מדבר פה. בלי כסף, לא שווים פרוטה.
