במילותיה המרגשות, שבה מרסל מוסרי אל ימיה במחיצת סבתה, ולעצות שסיפקה לה כבדרך קבע על מושא אהבתה, לכשתמצא אותו: "היום, כשסבתי כבר איננה לידי, אני מהרהרת לא פעם במשפט שלה. בכל פעם שמבעבע בי ספק בזוגיות שבה אני נמצאת, אני בודה לי מן טבלה דמיונית ומסמנת וי בכל קטגוריה שהציבה לי, האם הוא חבר? בעל? אח? מאהב? אבא?".
כיצד השיבה מרסל על השאלות הרבות?