"זו מהפכה ושינוי היסטורי"
ראש התוכנית לסוציולוגיה במרכז האקדמי פרס, ד"ר זאב לרר, תמך בשינוי שיטת המיון הצבאית • העריך: "למהלך ישנן השלכות חברתיות, מדובר בתפיסה חדשה"
מוטב מאוחר מלעולם לא: לאחר עשרות שנים בהם נמדדו מועמדים לשירות הביטחון במדדים ארכאיים ומעוותים, צה"ל החליט לבטל החל מחודש אוקטובר הקרוב את מבחן הדפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני), ובמקומו ייבחנו המועמדים השונים במבחני התאמה חדשים. כמו כן, הוחלט לאפשר בחינות מיון חוזרות ולהגדיל את מספר הגדנ"עות. בנושא זה ביקשו בן כספית וינון מגל לשוחח עם ד"ר זאב לרר, ראש תכנית הסוציולוגיה במרכז האקדמי פרס, לשעבר חוקר בכיר במחלקה למדעי ההתנהגות בצה"ל ומחבר 'הקוד האתני', שהביע את דעתו על הרפורמה המתוכננת.
לאורך שישה עשורים מבחני הדפ"ר שנעשו בתהליך הגיוס לשירות הביטחון היוו גורם משמעותי מקביעת הציון הכללי של קבוצת האיכות (קב"א), אך לא עוד. אגף כוח האדם הכריז אתמול (ד') על שינוי שיטת המיון למתגייסים החדשים. זאת במטרה לאפשר הליך שוויוני, על רקע הטענות כי המבחנים המתקיימים כיום פוגעים בסיכויי השתלבותם של צעירים מרקע סוציו־אקונומי נמוך ומהפריפריה. ד"ר זאב לרר העוסק בנושא מזה 20 שנה, הסביר כי: "זה מהלך שמתבשל הרבה זמן. אני פתחתי את הקופסה השחורה לפני 20 שנה ומאז הבינו".
לדבריו, "בהחלט יש פה מהפכה חיובית ושינוי היסטורי. יש פה תפיסה לגמרי חדשה. הקב"א היה מצד אחד מכשיר מיון שלא היה טוב, מדד בעיקר רקע חברתי במקום יכולות. מצד שני מה שהוא סימן בעיקר זה קבוצות חברתיות. לאורך שנים רבות, עד שנות ה-80, יצר פערים גדולים מאוד בצבא בין מזרחים לאשכנזים בגלל שהיה בנוי למדוד רקע חברתי ולא מה שבאמת צריך כדי להצליח בצבא".
לכן הוא סבור כי הצעד שהחליטו לעשות בצה"ל הוא "צעד אמיץ מאוד, של להבין שצריך להחליף אותו במכשיר שמודד דברים שרלוונטיים לביצועים צבאיים, ותוך כדי מודעות להשלכות החברתיות של כלי המיון". הוא הוסיף ומנה את השינויים הצפויים בהליך הגיוס לשירות הביטחון: "הם הולכים להרחיב את יום המאה, יום שבודק כישורים גם על גברים, להרחיב למיון ללחימה. את הקב"א דיללו בצורה משמעותית, והוסיפו אלמנטים שיותר קשורים לביצועים ויכולות, מאשר לרקע חברתי".
בסיום השיחה, טען כי "חשוב לראות את הקב"א כמשל, ולראות איפה עוד מתחבאות קופסאות שחורות במקומות אחרים. זה מה שאפשר ללמוד מהפרשה העגומה. במונחים של הקב"א, יש פה מהפכה מאוד גדולה. אבל השאלה היא איפה הקופסאות השחורות האחרות נמצאות עכשיו".
עריכה: עופרי גליכמן
