איפה הכסף
עם ענת דוידוב

ההאקרים תוקפים את מוסדות החינוך

גיל מסינג, מנהל תקשורת בצ'ק פוינט, סיפר על העלייה החדה במתקפות הסייבר נגד גופי חינוך: "במוסדות החינוך יש כמות אדירה של מידע על הרבה אנשים"


ממצאים חדשים מגלים עלייה של כ-51% במתקפות סייבר על מוסדות חינוך בישראל, והנתונים מעידים כי כל ארגון חינוכי בישראל מתמודד עם כ-4,000 ניסיונות מתקפה בשבוע. גיל מסינג, מנהל תקשורת בצ'ק פוינט, שוחח עם ענת דוידוב ב-103fm, התייחס לנתונים המאיימים והסביר כיצד כל סטודנט צעיר ותלמיד בן 8 יכולים להגן על עצמם מפני מתקפות סייבר שכאלה.

"כמעט כל מדינה בעולם מותקפת, אך הנתונים לגבי ישראל חריגים באופן משמעותי ביחס לגודל המדינה", סיפר מסינג על הנתונים המטרידים. "ישראל נמצאת במקום השלישי והמפוקפק ברשימת המדינות שסקטור החינוך בהן מותקף. הממוצע מראה כי כל ארגון בסקטור מוסדות החינוך בישראל מותקף כ-4,000 פעמים בשבוע. אלה כמובן התקפות שאנחנו מצליחים לסכל, אבל המספר אדיר".

"סקטור החינוך מאוד מותקף כי הוא פחות מוגן", הסביר מסינג. "אם חושבים על זה לעומק, במוסדות החינוך יש כמות אדירה של מידע על הרבה אנשים, החל ממידע אישי על תלמידים וההורים שלהם, דרך כרטיסי אשראי ועד למידע רפואי בחלק מהמקרים. באוניברסיטאות ומכון מחקר, שגם נחשבים בתוך הסקטור הזה, יש מידע בעל ערך כמו פטנטים ומחקרים. גורמים עוינים מבחינה ביטחונית או גורמים שרוצים להרוויח כסף מחפשים את המידע הזה".

"גם בישראל היו התקפות כופר שנועדו לייצר כסף, התקפות ספציפיות על מכוני מחקר בתוך אוניברסיטאות לצורך ריגול עסקי, ולפעמים ישנן מדינות שמנסות להשיג מידע כדי להבין איפה מדינות אחרות עומדות", פירט מסינג. "דבר כזה קרה גם ביחס לחיסוני הקורונה, כאשר מכון שהיה קשור בחיסוני הקורונה הותקף במתקפה שיוחסה בזמנו לשלטונות רוסיה כדי לנסות להשיג את הפרמטרים של החיסון".

בהמשך, סיפר מסינג כיצד סטודנטים ותלמידים צעירים יכולים להגן על עצמם מפני מתקפת סייבר: "הרבה מהמתקפות האלה קורות כי אנו מקבלים הודעה שהיא מבית הספר או האוניברסיטה לכאורה. היא נראית כמו הודעה רגילה לחלוטין, שמבקשת ללחוץ על איזשהו לינק כדי לעשות רישום כלשהו, זה נראה כמו המערכת הרשמית של בית הספר או האוניברסיטה, אבל זה ממש לא. צריך לשים לב מאיפה הגיע המייל, מה הכתובת שמופיעה, ואם זה לא משהו שאנחנו רואים באופן ודאי שהוא מבית הספר או האוניברסיטה, אז לא ללחוץ ולא להכניס פרטים אישיים".

עוד הוסיף, "רובינו משתמשים באותן סיסמאות לכל דבר, וזאת אחת המוטיבציות שמובילות למתקפות הסייבר האלה. ההאקר יכול להשיג סיסמה של ילד לא בשביל בית הספר שלו, אלא כי אחר כך הסיסמאות האלה משמשות אותו במקומות אחרים. חשוב להחליף סיסמאות במקומות שונים".

עריכה: ג'וני דוב

22/08/2021

הצטרפו לערוץ הווטסאפ של 103fm


איפה הכסף עם ענת דוידוב
איפה הכסף עם ענת דוידוב  |  צילום: 103fm
Paris