סוכן הדוגמניות שי אביטל, חשוד בתקיפות מיניות בעשרות נערות ונשים, דוגמניות שעבד איתן, וכאלה שרצו להיות דוגמניות מפורסמות, ואביטל כפי שהתברר לאחרונה, ניצל את חולשתן. והוא עשה את זה בצורה הכי בזויה. הכי קלה לכאורה. באמצעות תקיפה מינית.
הדיווחים הראשונים על ההטרדות המיניות מצדו, התפרסמו כבר בשנת 2008, הייתה חקירה, וכלום לא קרה. ואביטל המשיך. לפני כמה חודשים פרסם העיתונאי רן בוקר ב'וואינט' תלונה משמעותית של הדוגמנית גל גברעם. היא הגיעה למשטרה להגיש תלונה נגד שי אביטל אחרי הרבה התלבטויות וייסורים. לא ייאמן - השוטר ממליץ בפניה להגיש תלונה מקוונת. בושה. אחר כך התנצלו.
התנהלות המשטרה ביחס לתלונות נשים על הטרדות, שווה התייחסות נפרדת. נחזור לאביטל. הסיפור של גל גברעם פתח קופת שרצים. עשרות תלונות הגיעו, ואביטל נימלט מישראל. עכשיו המשטרה מבקשת לחקור אותו בישראל, אבל החשוד מציב תנאים: פגישה עם עו"ד ושחרור בערבות, למעצר בית. אין גבול לחוצפה.
ועוד משהו: בימים אלה מציינים ארבע שנים למהפכת ה-ME TOO, שהחלה בארה"ב בעקבות תלונות קשות על הטרדות מיניות שיטתיות מצדו של מפיק הקולנוע הארווי ווינשטיין, בשחקניות, ובכאלה שרצו להיות והאמינו לו, והוא ניצל אותן.
ועדיין, רוב הנשים מעדיפות לא להתלונן, בגלל היחס של המשטרה, בגלל החשש מלאבד את מקום העבודה, ובגלל שלא מאמינים להן. אנחנו מאמינות להן.