"מי שלא שומר על ילדיו, שלא יביא אותם לעולם"
40 ילדים מתו ב־10 השנים האחרונות לאחר שנשכחו ברכב על ידי הוריהם • המגיש זעם: "צריך לשלוח אותם לבית הסוהר - אני עומד מאחורי זה"
סוף השבוע בפתח ונתן זהבי שב לעמדת המיקרופון. הוא שיתף את מאזיניו בדברים שעל לבו, והחליט להתייחס תחילה לטרגדיה שאירעה אתמול (ד') בשרון: מותה של פעוטה לאחר שנשכחה שעות ארוכות ברכב.
נתן זהבי ציין כי לאורך העשור האחרון "מתו 40 ילדים כתוצאה משכחה או הילכדות ברכב. שישה ילדים מצאו את מותם מתחילת השנה בתוך המכוניות של הוריהם. אחת מהן - ממש אתמול: פעוטה כבת שנה וחצי נשכחה ברכב סגור ביישוב מתן שבשרון. לפי החשד, היא שהתה ברכב במשך שעות אחרי שאביה חשב שהוריד אותה בפעוטון. מותה נקבע בבית החולים מאיר בכפר סבא".
עוד הוסיף: "לפני חודש וחצי מת הילד מאיר ישראל עשוש ממושב זמרת שבמועצה האזורית שדות נגב. אבא שלו שכח אותו במכונית בחניון בית ספר. באוגוסט, פעוט בן שלוש נשכח ברכב באילת ומת, זה קרה ביום הולדתו. על פי החשד הוא נשכח ברכב במשך כמה שעות על ידי הוריו, המתגוררים בעיר. ביולי, עוד פעוטה בת שלוש: טאלין כטיב מהכפר עוזייר. היא הייתה סגורה כמה שעות ברכב, עד שאחותה הגדולה שבה מהעבודה וראתה אותה בחניית הבית".
"עוד באותו חודש", אמר, "פעוטה בת 3 הלכה לעולמה לאחר שננעלה ברכב סגור במשך שעות במושב מעגלים ב"חוטף עזה". מהחקירה עלה כי הפעוטה נכנסה לרכב במהלך משחק ונמצאה רק לאחר שעתיים. ביוני, עוד פעוטה, ביישוב כסייפה בנגב. היא הייתה בת שנתיים כשנשכחה לאורך שעות ברכב סגור ונעול, ומותה נקבע במקום. אלה ילדים עם שם, אף, אוזניים, עיניים, שרואים ונושמים, וכבר אמרו 'אבא' ו'אמא'. אבל אבא או אמא השאירו אותם ברכב להיצלות למוות, מוות נורא כתוצאה מהחום, הכאבים איומים, הם זועקים ואין מי שישמע; כי הורה מטומטם שכח אותם בתוך האוטו".
לדבריו, "אנשים נוטים להקל ראש ואומרים 'הם כבר קיבלו את העונש שלהם'. לא!" פסק המגיש בזעם. "צריך לשפוט אותם ולשלוח אותם לבית סוהר למען יראו וייראו. שיותר לא נצטרך לשמוע על ילדים שניצלו למוות בתוך מכונית בגלל חוסר אחריות", ותהה: "אולי הגיע הזמן לעשות רישיון להורות כמו רישיון לטוסטוס? מי שלא מסוגל לשמור על ילדיו, שלא יביא ילדים לעולם".
זהבי הבהיר: "אני יודע שהדברים שאני אומר הם קשים, אני עומד מאחוריהם כבר שנים. זו הזנחה פושעת, פשוט לא להאמין. 40 ילדים, איזה מספר נורא".
עריכה: עופרי גליכמן
