"אנו קורבנות של היצרנים"
לרגל יום הסוכרת הבינלאומי, חשפה ד"ר רוזמן את האמת המרה - לא כל המוצרים עם התווית 'ללא סוכר' הם עבור חולי סוכרת: "יש לקרוא את האותיות הקטנות"
היום, ה־14 בנובמבר, חל יום הסוכרת הבינלאומי, לציון הסכנות הרבות במחלה שהפכה נפוצה מדי בארץ ובעולם; במסגרת הניסיונות להעלות מודעות ולעודד תזונה נכונה, סיפרה ד"ר מאיה רוזמן בתוכניתה ביום שישי האחרון מהי הדרך להקפיד על רמות סוכר תקינות, והבהירה את חשיבות קריאת הערכים התזונתיים של מוצרי הצריכה.
בפתח דבריה, התייחסה ד"ר רוזמן לשכיחות הגבוהה של הסוכרת בישראל. "לאחד משלושה מבוגרים בישראל יש סוכרת. ככל שעולה הגיל, יש יותר סוכרתיים ויותר חולי סוכרת, וזה מתחיל הרבה לפני שאפשר לגלות את המחלה. זה לא רק עניין של תורשה אלא אולי בעיקר של עודף משקל, חוסר פעילות גופנית ותזונה לא מאוזנת שמכילה הרבה ממתקים, מתוקים ושומן ומעט מדי חלבונים וסיבים תזונתיים".
"לפני כמה שנים החוק למניעת סוכרת היה שכל ארוחה צריכה לכלול שילוב של חלבונים ופחמימות מלאות", הדגישה והוסיפה: "היום השתנתה הגישה, והרעיון הוא לוותר כמה שאפשר על כל הפחמימות, ובעיקר לא לאכול מזונות שמכילים סוכר. אפילו באשר לפירות כדאי לשים לב ולא לאכול אותם כארוחה עצמה, אלא כקינוח או בשילוב עם מרכיבים נוספים לוויסות רמת הסוכר".
בהמשך דבריה, חשפה ד"ר רוזמן כמה מהסודות הצרכניים שעלולים להעלות את רמת הסוכר שלנו מבלי שנרגיש: "קמח לבן הוא גרוע ומיותר כמעט כמו סוכר לבן. ראיתי עוגיות ללא סוכר המבוססות על קמח לבן, אך הם קיבלו תווית של 'מתאים לסוכרת', זה מטעה. זה גרוע אותו דבר גם למי שיש נטייה לסוכרת. מוצרים שכתוב עליהם שהם ללא סוכר גם הם לא בסדר עבור חולי סוכרת".
"אנו ממש קורבנות של היצרנים"
בסיום דבריה, הבהירה: "לחם ללא סוכר לא מתאים אוטומטית למניעת סוכרת. גם במוצרים ללא תוספת סוכר זה לא אומר שאין סוכר, הם אינם מתאימים לאנשים ששומרים על רמת הסוכר. אנו ממש קורבנות של היצרנים. אז מה לעשות? לקרוא. צריך לקרוא קודם כל את האותיות הקטנות על רשימת הרכיבים, ואז את טבלת הערכים התזונתיים".
עריכה: מיכל קדוש
