רעידת אדמה בצפון הארץ: כיצד הממשלה צריכה לפעול?
יובל אלעני, מנהל תחום רעידות אדמה ב'רשף ביטחון', השיב לשאלה וטען: "ייקח עשרות שנים לחזק את בתי הספר, הנושא מורכב מאוד"
רעידות האדמה אשר נרשמו בצפון הארץ ביממה האחרונה (א'), עוררו שאלות רבות בקרב בקהל הרחב. ביניהן: האם התגברות התופעה מגבירה את הסיכון לרעידה גדולה יותר? האם המכשירים להתראה מצויים במידה מספקת במערכת החינוך? ובעיקר, מה צריכה הממשלה לעשות? בשיחה עם ענת דוידוב ב־103fm, מנהל תחום רעידות אדמה ב'רשף ביטחון' יובל אלעני השיב לככל השאלות.
"אפשר להתריע משום שכשרעידה מתפרצת יש גלים ראשונים שמהירים מגלי הטלטול, שהם אלו שמתפרשים אצלנו כרעידת אדמה. יש פרק זמן שיכול לנוע בין שניות בודדות עד עשרות שניות שחייבים לנצל אתו, בדומה לזריקת רימון - יש X שניות ומה שתצליח לעשות יותר טוב אתה תשפר את הסיכוי שלך לשרוד", ציין אלעני בפתח דבריו.
בהמך, הוסיף: "אי אפשר ללמוד מהאירוע הזה הרבה, אין סטטיסטיקה ברורה שאומרת שאם יש 2 ברצף זה אומר משהו. העיקרון הכללי אומר שלחצים של הקרקע שמתחילים שלהשתחרר באים בצורה של רעידות קטנות שבסופו של דבר תגיע הרגיעה הגדולה. הנחת העבודה הברורה היא שרעידה גדולה תתרחש. כמו שאנחנו יודעים ששנה הבאה ירד ברד בישראל, כי כל שנה יורד ברד רק אי אפשר להגיד באיזה יום, על פי אותו עיקרון אפשר להגיד שהרעידה החזקה, הרעידה הקטלנית, תתרחש. אנחנו בתחום השגיאה כבר 4 שנים וזה לא אומר הרבה, זה יכול לקרות בעוד שעתיים או בעוד 20 שנה באותה רמת סבירות".
כאשר נשאל מה ניתן לעשות בנושא ההתרעה, השיב אלעני כי "אם את עושה עבודה אמיתית, את נמצאת במתקן. ההתרעות רלוונטיות למי שבתוך מבנה מי שבחוץ זה לא רלוונטי - שיישאר בחוץ כי שם בטוח. הרעידה לא גורמת לכך שהאדמה נפערת ואנשים נופלים, מה שהורג זה חוסר יכולת של המבנה לעמוד בלחצים ובטלטולים. מה שאת צריכה לעשות בכל מקום שאת נמצאת, זה מהרגע שההתרעה מגיעה וזה שניות לפני שהטלטול מתחיל, את צריכה בסדר פעולות לזוז מהמקום הפחות טוב במבנה למקום היותר טוב והיותר טוב עד שאלוהים יעצור אותך".
עריכה: שני רומנו
