הקרובים אלינו, ואנחנו: בכל פעם, חולקת מרסל מוסרי את מילותיהם המרגשות של כמה ממאזיניה הנאמנים, משוררים וסופרים. הפעם, הקריאה מרסל שיר שתרגמה משוררת מוכשרת, והצליחה לרגש אותנו בפעם האינספור: "לחיות בעולם הזה, שמיים על הכף, בשמלת כלה לבנה, שמיים על הכף, את הבאת לי במתנה. האם היה מעט, לחיות בנישואים שמיים, נו אז למה את בחשת, על אהבה בקלפים".
בהמשך, הקריאה שיר נוסף, על האחות שכולנו צריכים. מרסל הסכימה עם הדברים, ואמרה: "כל אחת באמת צריכה אחות, אני לא יודעת אם זו חייבת להיות אחות ביולוגית, אבל היא כן צריכה להיות מנחמת, עוגן או רחומה, כזו שאפשר להניח את הראש בחיקה, לפרוק אצלה את העצב ולגמוע ממנה קצת שמחה".