כמדי תוכנית, ענת דוידוב התייחסה לנושאים הבוערים בסדר היום. והפעם, ביקשה המגישה להזכיר כי אומנם השבוע נציין את יום הזיכרון לשואה אך מצבם של הניצולים בארץ נשאר עגום.
"מה משותף למיכאלה, לג'ני, לקרולינה וליעקב, ולעוד 7500 בני אדם שחיים בינינו, עדיין חיים בינינו? כולם שורדי שואה בודדים ועניים, קצתם חצו כבר את גיל 90, חיים בקושי, שורדים בקושי רב.
השבוע, נציין את יום הזיכרון לשואה. איכשהו כולנו ניזכרים באנשים הטובים האלה, לקראת ציון היום הזה. טוב שבידיעות אחרונות בחרו לספר את סיפורם של ארבעה ניצולים בודדים.
ג'ני רוזנשטיין, מספרת להדר גלעד: "אני מרגישה בודדה, לא יכולה לצאת מהבית. כשאנשים באים הביתה, אני מקבלת יותר ביטחון ושמחה. חסרה לי אינטראקציה עם אנשים, חסרה לי השיחה. עברנו הרבה בחיים. נתנו הרבה למדינה, לא צריך לזרוק אותנו לפח. אני רוצה צדק בשביל כולנו. לא נישארנו הרבה". ואת כל כך צודקת ג'ני.
הרי בזכותכם אנחנו כאן, ואת זה אסור לאף אחד מהמנהיגים שלנו, לדורותיהם לשכוח: שחובתם המוסרים והערכית לדאוג לכם. שורדי השואה חיים על זמן שאול. יש קרנות ואירגונים שדואגים להם מידי פעם, ובממשלה אפילו הגדילו להם את הקיצבאות! אבל כללית, הטיפול בניצולים כושל. הוא חייב להתקיים יום יום, ולא רק פעם בשנה, כי הם מתים יום יום.
כי מה חשובים חיים של ניצולי שואה גיבורים מול תרגילי ההישרדות הפוליטית שלכם? זה תמיד היה ככה, וזה כניראה הרבה יותר דחוף לכם! תתביישו".