"אמא אמרה: 'בת שלי - אין לנו יותר אח'"
אחותו של אהוד שחר ז"ל, שנפל במבצע 'חץ שחור' ב־1955, סיפרה: "יש לי זיכרון אחד קלוש שאני יושבת על ברכיו ומסרקת אותו"
אתמול (ג') בנאומו בעצרת הזיכרון הממלכתית לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה, סיפר נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג על 'ארבעת האהודים', שלושה בחורים צעירים שנקראו על שמו של טוראי אהוד שחר ז"ל, לוחם צנחנים שנהרג במבצע 'חץ שחור ב־1955'. באופן טרגי למדי, שלושתם, אהוד שטוק סדן, אהוד פלק ואהוד בורנובסקי, נהרגו גם הם במהלך שירותם.
מיכל בן גל, אחותו של שחר ז"ל, שוחחה עם גולן יוכפז וענת דוידוב בפתח התוכנית וסיפרה על הזיכרונות שעוד נותרו מאחיה, גם אחרי כמעט שבעה עשורים מיום נפילתו. "אני צעירה ממנו בשש שנים", שיתפה. "אני לא זוכרת ממנו הרבה, גדלנו בקיבוץ עם לינה משותפת, מעולם לא ישנתי איתו תחת קורת גג אחת. אין לי כמעט זיכרונות ממנו כי הוא תמיד היה עם חבריו. אני בטח זוכרת, הוא היה מגיע לחדר ההורים אחר הצהריים, לוקח איזה ממתק, והולך לשחק. יש לי זיכרון אחד קלוש, שאני יושבת על ברכיו ומסרקת אותו, וזיכרון של טיול בשדות עם ההורים, הוא היה מפחיד אותי ועושה לי פרצופים. כמעט לא נוצר קשר אינטימי איתו. בסביבות כיתה יא'-יב' זה היה יותר, הוא היה מושיב אותי על טרקטור ולימד אותי קצת לנהוג".
עוד הוסיפה: "את היום שהוא התגייס אני לא כל כך זוכרת כי הוא לא היה לבד, הם היו קבוצה מהכיתה. עברו 67 שנים. כשהוא התגייס, הוא היה בצבא, הוא החל להתגעגע וכתב לי מכתבים מאוד נחמדים. שמרתי הרבה דברים, אבל במשך השנים לא הרבה חזרתי לקרוא על זה. בימים ההם, לא טיפלו במשפחות טיפול פסיכולוגי, באיזשהו מקום סגרתי משהו אצלי והיה לי מאוד קשה לחזור עוד פעם ולקרוא את האירועים, חזרתי אל זה הרבה יותר מאוחר. ב־2010 התחלתי לכתוב על הדברים, אך בינתיים הכל במגירה".
באשר לרגע שבו גילתה שאחיה נהרג, אמרה בן גל: "אני זוכרת את זה כמו היום. הייתי עוד לא בת 13, חברה באה ואמרה שאמי מחפשת אותי. לפי הפנים, הבנתי שמשהו לא טוב קרה. התקרבתי, אמא חיבקה אותי ואמרה לי לי 'בת שלי, אין לנו יותר אח'. במשך השנים זכרתי את המשפט הזה, והוא אפילו קצת יותר הרגיז אותי, כי היא לא אמרה 'אין לנו יותר בן', כאילו האחריות עליי. אין לקנא באמא שלי. הוריי הצטרפו למשפחת השכול שלא הייתה אז מאוד גדולה. סמוך לנפילתו, התינוק הראשון שנולד בקיבוץ מרחביה היה אהוד סדן. נפילתו של אחי הייתה שוק גדול".
"אבי אמר 'אהוד זה שם בלי מזל'"
בסיום דבריה, הודתה כי השם אהוד הפך קודר עבורה, לנוכח המקריות המצמררת: "במשך כל השנים נושא הצבא היה דבר שאני לא רוצה להתעסק בו. הכרתי טוב את ההורים של סדן, אך הם עזבו את הקיבוץ כשהיה ילד ולא היה לי איתו שום קשר. זה גרם לי לשוק אדיר. אמי רצתה שאקרא לבני על שם אהוד אך אמרתי שרק שם שני. אמי הבינה את זה, וגם אבי אמר 'זה שם בלי מזל, אני ממליץ לא לקרוא לילדים על שם חיילים צעירים שנפלו'".
עריכה: מיכל קדוש
