מחברת הספר 'הדס בקצה הלילה': "הבנתי שיש לי שליחות"
אות הוקרה יוענק לניצולת השואה ולוחמת הפלמ"ח הדסה למפל ז"ל, זאת בעקבות הספר שמבוסס על דמותה • מחברת הספר שוחחה עם ינון ובן
הייתה זו שעת לילה בעיצומו של קרב לטרון, נערה צעירה, הדסה למפל ז"ל, ניצולת שואה ולוחמת פלמ"ח אמיצה, מסתתרת לאחר שכל חבריה לצוות נהרגו. על אף גבורתה של הלוחמת שהקריבה את חייה עבור המדינה, לא ראה הסיפור אור, עד שגלי מיר־תיבון הפכה אותו לספר 'הדס בקצה הלילה'.
בשיחתה עם בן כספית וינון מגל, הביאה פרטים על קורות חייה, וסיפרה על אות ההוקרה האישי שיוענק ללוחמת האמיצה: "יצאתי לספר סיפור מאוד אישי על לוחמת פלמ"ח, ניצולת שואה, ילדת טהרן שמגיעה לארץ בשנת 1943. נערה מאוד מופנמת, אוהבת מוזיקה וציור, כמה קשה היה לנערות כאלה שהגיעו מהגולה להתחבר לחברה הצברית. יום אחד מלך הכיתה מתאהב דווקא בה, וכך נפתח הרומן. כשסיימתי לכתוב אותו, הבנתי שיש לי שליחות. הדסה לא חזרה מהקרב הזה. בתום מלחמת העצמאות הקימו ועדה, והיא החליטה לתת אותות גבורה ללוחמים, אחת מהן הייתה הדסה. היא לא קיבלה את האות כי בן גוריון בתום המלחמה החליט שרק 12 בני חיל יקבלו את אות הגבורה".
בהמשך, הוסיפה: "היו הרבה נשים ששירתו בפלמ"ח, בהגנה, בכוחות הלוחמים, אך היו מעט מאוד כמו הדסה שהיו בחזית. עברו שנים, סיימתי את הספר והוא יצא לאור, ורבים מקציני המטכ"ל קראו אותו. יום אחד אני מקבלת הזמנה מהרמטכ"ל בעקבות הספר, ומספר לי שהוא קרא והחליט להחליט להעניק להדסה אות הוקרה אישי שמקביל לצל"ש. הדסה סירבה לנטוש את האלחוט, וכך היא נותרת לבדה לוחמת אחת מול הלגיון הירדני".
עריכה: מיכל קדוש
