"עם כל הסבל שהוא סבל, לא ידענו"
מלי כבישי הינו ביתו של גיבור ישראל כמאל כבישי סיפרה עליו: "תחשבו עד כמה הוא גיבור שהוא סחב פציעה במשך 48 שנים" • וגם קראה לביטול חוק הלאום
בשנות השבעים כתבו דני ליטני ויהונתן גפן את הבלדה לדרוזי ובה כתבו, 'דהר קדימה, עם הרוח שנשבה, בגיל שמונה עשרה התגייס לצבא, דווקא לסיירת ואחר כך קורס קצינים. מפקדיו התגאו בו וחילקו לו ציונים ואמרו: נו עם הדובון ועם העוזי, מי יכול היה לראות שהוא דרוזי? בקרית שמונה מול אש ורוצחים הוא רץ ראשון ושלף אקדחים, וראשון נפל במעלה המדרגות, פצוע קשה ורגליו משותקות, ואלה שפינו אותו כבר הודיעו בחדשות: עם הדם שנשפך על הדובון והעוזי - מי יכול היה לראות שהוא דרוזי?...'
השיר נכתב על גיבור ישראל כמאל כבישי ז"ל שהתגייס לצבא בשנת 1974, ונתקל במחבלים שפשטו על בית ספר ונפצע קשה, ונשאר משותק בגפיו התחתונות כל חייו. כבישי נפטר לפני חודש, וביתו מלי ספדה לו ברשתות, גולן וענת ביקשו לשוחח איתה היום והיא סיפרה על אביה ועל גבורותו הגדולה, היא סיפרה, "אבא שלי הוא מבחינתי גיבור, שממש לא אשכח", לסיום השיחה היא דרשה לקיים את צוואתו של אביה, לתקן את חוק הלאום.
