'שכר שווה' לנשים וגברים נכנס לתוקף, אז מה הבעיה עם החוק?
ענת דוידוב בטור אישי על השינוי שנע בקצב איטי מדי: "משהו בתרבות הארגונית אצלנו צולע אז כמה מפתיע שה'יהיה בסדר' החבוט יפעל גם על פערי השכר?"
היום נכנס לתוקפו 'חוק שכר שווה' לנשים ולגברים, שנועד למנוע אפלייה במידרג השכר בין עובדות לעובדים. לכאורה יום שמח לנו הנשים, שאמור לחשוף את האפלייה אשר מתקיימת כאן בחוסר צדק משווע. לכאורה!
משהו בתרבות הארגונית אצלנו צולע. משהו במבנה הארגוני לקוי, הכל עובר על יד, תרבות ה'יהיה בסדר' מובילה. אז כמה מפתיע שה'יהיה בסדר' החבוט יפעל גם על פערי השכר בינינו לבין הגברים? לא מפתיע. חברות לא ירוצו לפרסם נתוני אמת, יעדיפו להסתיר אותם, כי יש חורים בחוק שמאפשרים את ההסתרה.
נעשה קצת סדר בחוק:
- כל החברות הציבוריות, העמותות והחברות הפרטיות עם מינימום 517 עובדות ועובדים, צריכות לחשוף נתוני שכר.
- החברה חייבת לדווח לעובדות ולעובדים מה רמת פערי השכר ביניהם.
- הדיווח נעשה או על ידי דו"ח באינטרנט או על ידי דו"ח פנימי של החברות והוא לא מיועד לפרסום.
אחת הבעיות המרכזיות בחוק הקיים, לטענת שדולת הנשים, שהוא קובע שהדיווח על פערי השכר ייעשה לפי קבוצות, אבל משאיר את בחירת ופילוח הקבוצות, לשיקול דעתם המוחלט של המעסיקים. לכן השדולה, באמצעות חברת הכנסת אפרת רייטן, מגישה הצעת חוק להקשחת תנאי הדיווח.
אז בעוד מדינות רבות באירופה כבר אימצו מזמן כללים הרבה יותר קשיחים לתיקון החוק וחשיפת הפערים, ישראל עדיין בפיגור גדול. לא מפתיע. הגיע זמן תיקון.
