האם המתיחות בגבול הצפון יביאו לפעולה צבאית אפשרית באזור? בעקבות המצב המתוח מול חזבאללה ואיראן, בן כספית וינון מגל שוחחו ב־103fm עם פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, אשר הביע את דעתו המקצועית בנושא.
"לבנון הולכת מדכי אל דכי, ולגבי לבנון יש משוואה מאוד ברורה כשמדובר בהתנהלות של חיזבאללה - ככל שהמצב בלבנון, מבחינתו, פחות בשליטה, ככל שהוא מאבד אחיזה, וכך הוא חש בחודשים האחרונים, כך גדל הסיכוי שהוא יפנה לישראל, גם כדי להסיט דיון וגם כדי להנכיח את עצמו", הכריז פרופ' רבי בפתח השיחה. "מה שקרה כאן זו קונסטלציה שבה שתי שאלות מאוד קריטיות בהוויה הלבנונית, עניין של גבול ימי ושאלות של גז ואנרגיה נכנסו כאן לעניין, וחיזבאללה ממנף אותם כדי לעשות פעילות יותר אינטנסיבית, לנסות כאופרציה את הסיפור של המל"טים. אני ודאי שלא מקל ראש בזה, ויחד עם זאת צריך לזכור, חיזבאללה יחשוב יותר מפעם אחת, אם להיכנס לעימות כולל עם ישראל. ככל שמצב חזבאללה בלבנון קשה יותר או ככל שהוא חש שהוא פחות בשליטה, כפי שהוא נהג תמיד להיות בלבנון, כך הסיכוי לאיזשהו עימות מבוקר עם ישראל עשוי לגדול".
על הטענה כי נסראללה לא מעוניין במלחמה מול ישראל, אמר: "הוא חייב לצאת מזה כשיש לו לגיטימציה יותר גדולה. הוא מדבר לתוך הזירה הלבנונית, פחות מאשר לישראל לדעתי. אבל צריך לקחת בחשבון שהגז יכול להיות חרב מתהפכת. מצד אחד, הוא מנסה להיות זה שאם קורה משהו בנושא של הגז, אז הוא יכול לומר שהלחץ שלו הוביל לכך, מצד שני, הוא שומע את הדברים הללו של השליח האמריקני למו"מ בין לבנון לישראל, של כל הסיפור האמריקני, כל הדברים הללו נתפסים כאיזשהו ניסיון להצר צעדים ולצמצם את מוטת הכנפיים של איראן ושל חיזבאללה בלבנון".
"לכן, הוא מתייחס לזה, לא רק בחשד ובסוג של פחד, אלא גם כמשהו שבעצם ממנפים אותו והופכים אותו לכיוון של מה שאתה הצעת, שאני בהחלט חושב שזה גם מאוד רלוונטי מבחינת החיזבאללה - 'אם קורה משהו, זה בזכותי, אם לא קורה משהו, זה גם בזכותי'", ציין.
לאור אמירותיו, תהו צמד המגישים האם אנחנו לא משחקים באש עם איראן, ואילו פרופ' רבי הסביר: "האמת היא שהפגיעות של איראן היא כל כך גדולה. אני שומע את זה יותר בוויכוחים הכל כך מרים שמתנהלים בתוך גופי הביטחון והפוליטיקה באיראן. אגב, אנחנו גם שומעים על פיטורים של אנשים מאוד מובילים בתחום, כמו כדי להגיד שבאמת תחת המשמרת שלהם התאפשרה החדירה המסיבית של ישראל ל'חדר המיטות' של המדינה האיראנית".
"אני חושב שיש כאן משהו מאוד בעייתי מבחינת איראן ומביך", טען, והוסיף: "זו נראות מאוד לא טובה לגבי מה שקורה בתוך איראן, אפילו כלפי הציבור שלה, לכן אני חושב שהדבר הזה צריך להיעשות בשום שכל, משום שכמו שאני מזהה בסופו של דבר את התחושה שמתחוללת או קיימת בהנהגה האיראנית - זו תחושה שחייב לעשות משהו כדי לשנות את פני המציאות. ראינו את זה באזהרות המסע באיסטנבול, אנחנו רואים את זה בפיטורים. המשטר הזה הוא סופר פרנואידי, הוא מזין את עצמו באופן קבוע במשחקים הללו של ריגול, אבל אין פה עשן בלי אש, וצריך לומר שמבחינתו (המשטר באיראן), הדברים הגיעו לדבר מאוד משמעותי. כשאנחנו מסתכלים על כל התמונה הזאת, אני חושב שישראל בסופו של דבר מפליאה במכותיה באיראן".
בסיום השיחה, התייחס פרופ' רבי למצב באיראן מצדם של האזרחים: "יש כאן עוני משווע, יש כאן דבר שאנחנו קולטים אותו גם מתוך הציבוריות האיראנית. נקעה נפשם של ציבורים רבים באיראן במשטר הזה. יש כאן הרבה אנשים שאומרים, 'מה קיבלנו אחרי 40 שנות מהפכה? ככה נראית מהפכה? הלכנו מהפח אל הפחת', אבל שוב חוזרת התמונה. מפה - לעשות משהו שהוא מאורגן, זה הרבה יותר קשה. צריך לזכור, זה לא המלך שהיה פה עד 1979, זה לא השאה, פה יש אנשים שאין להם אלוהים בכל קנה מידה. מה שמעניין אותם זו השרידות שלהם, הם מדכאים את הציבור הזה. כמובן שיש הרבה אנשים שמייחלים מחוץ לאיראן ובתוכה ליום שבו יבוא כאן איזשהו שינוי".
"כרגע עם כל מנגנוני הדיכוי, החבר'ה האלה פועלים באכזריות אין קץ, ולכן גם כרגע מבחינתי, הדבר הזה לא נראה באופק", סיכם.
עריכה: שני רומנו