ישראל במלחמה 416 ימים. איך זה ש-101 חטופות וחטופים עדיין לא נימצאים כאן? לפני שנה הילדים והנשים חזרו. שמחנו בשבילם, בשביל המשפחות, בשביל מדינת ישראל. היתה תקווה, היתה אופטימיות. ומאז- ממתינים. לתחושתינו נמתין עוד הרבה...
בינתיים, תקשיבו לדניאל אלוני, ששרדה בשבי חמאס.
זה מה שצריך להיות לנגד עיניהם של המנהיגים שלנו, בעצם לא המנהיגים, רק מנהיג אחד, ראש הממשלה, בסוף זה רק הוא שאמור להחליט ולהזיז את כל רעשי הרקע שסביבו. העדויות האלה, במיוחד היום, כשאנחנו מציינים את יום המאבק הבין לאומי למניעת אלימות נגד נשים. וזה קורה שם כמו שכולנו יודעים, כל הזמן. כולנו עדים לסיפורי הזוועה...
שורדת שבי נוספת שדיברה אתמול במסיבת העיתונאים היא גבריאלה ליימברג "רקמתי תסריטים כדי לשמור על אופטימיות", סיפרה גבריאלה, "כל רגע החיים עלולים להסתיים...שבי זה גיהנום...זה סבל ממושך, והאור היחידי זו התקווה"!
הנה עוד כמה נתונים על היום למניעת אלימות כלפי נשים - רוב הניפגעות מהטרדה מינית הן בנות 20-34. 130,000 מכלל הנשים שניפגעו מינית, ניפגעו בשנה האחרונה מחוץ למקום העבודה שלהן. בשנת 2023 נירצחו 32 נשים, מהן 11 בידי בני זוגן. גם הבית הוא לא מקום בטוח.
תחשבו עליהן, ותחשבו כל יום על מה שאמרה השורדת דניאל אלוני, ועל מה שהן עוברות שם יום יום, שעה שעה. לחזור הביתה. זה יהיה הניצחון המוחלט.