נתן זהבי על רס"ר אוהד שמש ז"ל: "כששמעתי את הסיפור שלו התרגשתי מעל ומעבר למקובל"
זהבי מדבר על חללי צה"ל שנפלו במבצע 'צוק איתן', ביניהם רס"ר אוהד שמש שנהרג במהלך היתקלות בעזה - "לא חשוב אם הוא היה איש ימין או איש שמאל, הוא היה 'מנטש' - בן אדם"
במהלך המלחמה הזאת שבשוליים שלה נמצאים כרגיל הבהמות המתלהמות, המנוולים, החולירות, והדרעקס עם הג'ורות הבלתי נסתמות מתגלים אנשים מדהימים. הדבר המצער הוא שלפעמים הם מתגלים אחרי שהם נהרגים. אני מוכרח לומר שאתמול התוודעתי לסיפורו של אוהד שמש, זכרו לברכה, ומבלי שהכרתי אותו הרגשתי כלפיו סוג של התרגשות מעבר ומעל למקובל שמכירים בן אדם שהוא דמות שאמורה להוות סמל, לפחות מבחינתי, לכל האוכלוסייה. קראתי שוב ושוב את הכתבה אודותיו ואני מוכרח לומר שנדהמתי.
כשהיה אוהד בן 15 הוא היה דואג לקשישה מסוימת כי היא הייתה בודדה. כבר בגיל 17 הקים אוהד מועדונית לנוער בסיכון באשדוד הנקראת 'בית חם' כחלק מתכנית LEAD- המסלול לפיתוח מנהיגות בה השתתף, במסגרת הפעולות הערכיות החברתיות הוא היה דואג לארוחות חמות לילדים בכיתה א'-ה' שהגיעו למועדונית, הוא פתח סניף של פרויקט 'צהלה' באשדוד ודאג לבני אדם בעלי מוגבלויות שכליות מארגון 'אקים' בקהילה. הוא עשה דברים שלא יאומן שבן אדם בתקופת חיים יחסית כה קצרה עשה - הוא עסק בעידוד גיוס לצה"ל אצל בני נוער מהקהילה האתיופית המתגוררים בשכונות במצב סוציו אקונומי נמוך, אחרי שסיים את שירותו הצבאי (הוא היה לוחם בסיירת גבעתי) הוא פנה לארגון איי.סי. איי בבקשה לסיוע לנפגעי אסון האיטי. הוא יצא עם משלחת לשם, פשוט ארז חפצים, גייס ציוד, לא חשב פעמיים ועלה על מטוס. בהאיטי הוא הקים בית חולים שדה ואף הקים בית יתומות והפעיל אותו 24 שעות ביממה. בשלב מאוחר יותר הוא למד להיות ליצן רפואי והלך לעבוד עם ילדים. לאור כישוריו עבר לחיל מודיעין ועבד עם השב"כ.
הבן אדם הזה הוא לא יאומן וכולו בן 27. כמה הספיק. שמעתי את אשתו מספרת איזה אהבה ואיזה בן אדם, פשוט לבכות. אני מביט על כל "הפלצנים", "הפלצפנים" ונושאי הדרגות, שמגיעות או לא מגיעות להם דרגות או דרגות ייצוג, שמתייהרים ומפרשנים ויותר מפלצנים בכל ערוצי התקשורת, ואני מביט על הסיפור של הבחור הזה, אוהד שמש. זה כל כך עצוב שהסיפור הזה מתגלה אחרי שהם נהרגים, אלו בדיוק המנהיגים שהמדינה הזאת צריכה, ואני לא יודע אם הוא איש ימין או איש שמאל, זה לא מעניין, הוא בן אדם, הוא אנושי הוא חם, הוא דואג לאנשים בעלי מוגבלויות ולקהילות סוציו אקונומיות נמוכות. הוא מה שקוראים בשפת היידיש - מענטש, בן אדם, ולצערי לאט לאט הולכים ומתמעטים בני האדם המענטשים האלה, אבל זה כבר סיפור אחר.
