בעמק ובכפר

מאת: ברק פז

לשירים שאני מכיר מילדות, כאלה שלמדתי בגן או בבית הספר, יש יכולת מיוחדת - כמו לריחות מסוימים - להחזיר אותי לרגע למחוז עבר נשכח ולתת לי הרגשה לא לגמרי מפוענחת של פעם. כזה הוא שיר העמק ("באה מנוחה ליגע"), שהושמע ב"שבת עברית" בביצוע של שלישיית שריד. חוץ מההיסטוריה הפרטית שלי עם השיר היפה הזה, יש לו היסטוריה מפוארת משל עצמו, שעיקריה לפניכם.

כדי לפגוש את שיר העמק בגלגולו הראשון, עלינו לחזור יותר מ-70' שנה לאחור, לשנת 1935, אל סרט ההסברה הציוני "לחיים חדשים" (שנקרא באנגלית: The Land of Promise). זהו הסרט המדבר והמזמר הראשון שצולם בארץ ישראל. את מלאכת כתיבת הפזמונים המקוריים לסרט הפקידהמרגוט קלאוזנר, מייסדת חברת ההפקות "אורים", בידי המלחין דניאל סמבורסקי והמשורר נתן אלתרמן, שהיו אז בתחילת דרכם, פחות או יותר.

השיר הבולט ביותר בסרט הוא כמובן שיר העמק, בין היתר משום שהקטע שבו הוא מופיע נפלא ובלתי נשכח: בתוך המולת חדר האוכל של קיבוץ גבעת ברנר קורא לפתע קול אישה עם מבטא כבד: "חבריא הקשיבו: 'דממה ביזרעאל'!" (כנראה, השם המקורי של השיר). כל הנוכחים משתתקים, ואדם היושב ליד הפסנתר מתחיל לנגן ולשיר "באה מנוחה ליגע", בצורה קצבית ומלאת פאתוס. זהו סמבורסקי עצמו.  בדקות הבאות נראים חלוצים וחלוצות שרים לעצמם את השיר תוך כדי פעולות היומיום: הכביסה, הגילוח, החליבה, הקציר. מומלץ לצפות!

לצד "שיר העמק", מופיעים בסרט שירים ידועים נוספים שמושרים עד היום, כמו "שיר בוקר למולדת" ("בהרים כבר השמש מלהטת"), "שיר הכביש" ("הך פטיש") ועוד. אף אחד לא היה יכול לנחש אז, שהפסקול המובחר שיכתוב הצמד הזה ישרוד עשורים רבים אחרי שהסרט וכל המעורבים בהפקתו יישכחו כליל. באמת הצלחה מסחררת.

את מחבר הטקסטים, נתן אלתרמן, אין צורך להציג. למלחין דניאל סמבורסקי, לעומת זאת, לא יזיקו יחסי ציבור. סמבורסקי (1977-1909) היה מלחין חשוב ופורה, ממגבשי הסגנון המוזיקלי הייחודי של הזמר העברי המוקדם. הוא היה מורה למוזיקה, בין השאר בסמינר לוינסקי, ונחשב ל"ממציא" השירה בציבור במתכונת המוכרת לנו. שמו של סמבורסקי אולי נשכח מעט, אך שיריו ידועים: "זמר הפלוגות", "כפרי" ("על כתף הר פורח") וכן שירי הילדים: "נד-נד", "פרש" ("רוץ בן סוסי") ו"נר לי". גם הפתיח הוותיק של פינתו של אבשלום קור בגל"צ לקוח מתוך שיר של סמבורסקי, "מחנה קיץ" ("במזרח זורח ורד"). לכל אלה ניתן להאזין בתקליטור שירי סמבורסקי בהוצאת העמותה למורשת הזמר העברי.

עדות לפופולריות העצומה של שיר העמק ניתן למצוא גם בכמות הביצועים האדירה שלה זכה: 100 במספר, לפי רישומי אקו"ם! להלן רשימה חלקית: חוה אלברשטיין, נחמה הנדל, אריק איינשטיין, הגבעטרון, אריק לביא, עפרה חזה, הדסה סיגלוב, הפרברים, הדודאים, צוות הופה היי, טובה בן צבי, הדורבנים, יהורם גאון, דורית ראובני ועוד רשימה ארוכה של מקהלות וחבורות זמר.

ונסיים באחד מרגעי הזוהר של שיר העמק. בשנת 1960 הועלה בהיכל התרבות בתל אביב המופע "היה היו זמנים - מצעד פזמוני היישוב". שיר העמק בוצע שם בביצוע אינסטרומנטלי בלבד, של תזמורת בניצוח זיקו גרציאני. אולם קהל האלפים, שכנראה לא היה מוכן לוותר על המילים, לא התאפק והצטרף בשירת רבים אמיתית, עוצמתית ומסמרת שיער, שניתן לשמוע אותה היטב בהקלטת המופע, שיצאה לא מזמן בהוצאה מחודשת עלתקליטור.

העמק לפני אלתרמן

במחברת תווים ישנה של סמבורסקי, שזכיתי לעיין בה, התגלו לי מילים ראשוניות שכתב הוא עצמו ללחן של "שיר העמק", הרשומות מתחת לתווי המנגינה. הרי הן לפניכם (ותודה למוזיקולוג פרופ' שי בורשטיין על הסיוע בפענוח):

"[הבה] נשב פה בחדר / שיר אחד עוד פה נשיר (X2)
פה בחדר כל החברים / פה בחדר יחד נשיר
פזמון: כפר, עיר, כל השדות (X2) 
פה בחדר אנו ביחד / זה כבר נושב הרוח".

איני יודע אם היה זה ניסיון לקבל שכר כפול (על כתיבת המילים והלחן) או סתם שרבוט כדי שיהיה נוח "לתרגל" את המנגינה, אבל בכל מקרה די במבט חטוף כדי להבין למה החליט סמבורסקי לתת לאלתרמן לחבר את המילים הסופיות, וכמה טוב שכך עשה!