"'בתי בת השנתיים לא מפסיקה להגיד לי 'לא רוצה"

1. "לא רוצה"

 מיכל שלום,

לבתי בת השנתיים יש דבר חדש: על כל דבר היא עונה ב"לא רוצה": לא רוצה אוכל, לא רוצה  אמבטיה, אפילו כשאנו חוזרות יחד באוטו מהגן ואני שואלת "איך היה", היא עונה "לא רוצה!".

כשאני אומרת לה: "מספיק עם ה"לא רוצה", בתי מתחילה להשתולל ולצעוק שוב....לא רוצה! מיכל, מה לעשות?

שלך, מאזינה

מיכל עונה:

מאזינה יקרה, אל דאגה! זה יחלוף וזה קורה בגלל גילה: היא בת שנתיים וגילתה את העצמאות שלה. הדרך הכי טובה להראות עצמאות היא על ידי האמירה "לא רוצה". במקרה כזה, אל תעשי מזה עניין:  לא להתחיל סביב זה שיחות, לא להגיד "למה לא רוצה, למה לא רוצה"- רוב הזמן, עם הגיל, בתך פשוט  תרד מזה.

2. "לבני אין חברים"

מיכל שלום, 

בני בן ה- 17 אינו מצליח ליצור קשר עם חברים. הוא אמנם חבר בתנועת נוער, אוהדים אותו שם, הוא פעיל בחברה, משוחח, משחק, ממש לא מאלו שיושבים בצד ושותקים. מצד אחד נראה כאילו הוא מקובל אבל מצד שני, מרגיז  שפשוט אין לו חברים! יש לציין שהוא לא אוהב לצאת לבלות ולשתות, בניגוד לשאר בני גילו.

אני מאד מודאג. אגב, הוא מאוד מחונן.

מאזין

מיכל עונה:

אבא יקר, אין מה לעשות! בנך בן 17, הוא גיבש כבר את סגנון ההתנהגות שלו. תחשוב על זה: אולי אין לו חוסר יכולת ליצור חברויות אך יש חוסר עניין בכך? מצד אחד, הוא פעיל חברתית, הוא בתנועת נוער, הוא בבית הספר ולא יושב בצד. כלומר, מעבר לזה שהוא מחונן, הוא חכם ויש לו בהחלט כישורים חברתיים. אבל מה? הוא לא אוהב לרקוד ולשתות והגיוני שרוב החברה שלו שכן אוהבים יצאו לבלות בלעדיו. יכול להיות  שבצבא הוא ימצא משהו. צריך לזכור: זה ילד מוחונן שלא מוצא עניין בכל החברים הללו. אז קח אוויר וסבלנות. אחרי הכל, הוא ילד מלא חיים. ציינת שיש לו חבר, נפש תאומה, עוד מגיל צעיר. אז יש לו לפני מי לשפוך את ליבו. טוב לו! תניח לו! מצטיירת לי תמונה של בחור חמוד ומקסים בלי הרבה חברים. ואולי לא צריך הרבה חברים?

להאזנה לשיחה לחצו כאן