מאזינה: "בתי בת ה-18 חוזרת מבילויים לפנות בוקר" - אלון: "את תפסידי במאבק הזה"
'את לא מחליטה עלי' - אימא מודאגת דורשת מבתה שלפני גיוס שלא לבלות עד 05:00 בבוקר: "היא אומרת לי 'אני בת 18 את לא יכולה להגיד לי מה לעשות" - אלון: "היא עשתה לך טסט ואת נכשלת. בעטת בדלי" היכן טעתה האם ומה היתה אמורה לעשות? האזינו.
שאלה: אני אימא לשתי בנות. בתי הקטנה עומדת להתגייס לצבא ובינתיים טורחת להזכיר לי שוב ושוב שהיא כבר בת 18 ושאני לא יכולה לקבוע לה מה לעשות. אני מבינה שהיא רוצה להיות עצמאית אבל כשהיא יוצאת לבלות עם חברים וחוזרת לפנות בוקר זה מכניס אותי ללחצים ואני מוצאת את עצמי יושבת וכוססת ציפורניים עד שהיא חוזרת.
אני בטוחה שאני יכולה ואפילו צריכה לקבוע לה באיזו שעה לחזור כל עוד היא חיה בבית שלי אבל היא עקשנית מאוד, ממש כמוני. כיצד אוכל לגרום לה להקשיב לי?
אלון עונה:
לדעתי את טועה ובגדול. בגיל 18, דקה לפני שבתך מתגייסת, היכולת האמיתית שלך להגיד לה מתי לחזור מבילוי פשוט אינה קיימת. אם את חושבת שתצליח להכריע את בנותייך אז כנראה שאת חיה ביקום מקביל.
את צריכה להבין שככל שתדאגי יותר, היא תחזור מאוחר יותר, ומכיוון שאין צל של ספק שתפסידי במאבק מולה, את יכולה רק להיות שם עבורה.
את צריכה להגיד לה שאת דואגת לה ולתאם איתה ציפיות, כמו למשל לבקש ממנה שתענה לך להודעות טקסט בלילה, רק כדי שתדעי שהכול בסדר ותישארי רגועה. תזכרי שגם כשאנחנו היינו צעירים לא היינו חוזרים הביתה עד עלות השחר. שתיכן עקשניות לא קטנות, וככל הנראה התפוח לא נפל רחוק מהעץ אז אל תכעסי שהפרי שלך גדל כמו העץ.
