מאזין: "בני כל כך חכם, הוא לומד הכל כל כך מהר, גם להרביץ ולהכות"
המאזין מודאג מכך שבנו הפל להיות אלים בשנה האחרונה - האם מדובר בתופעה חולפת בגיל מסוים? האזינו
שאלה: בני בן השנתיים למד לאחרונה להרביץ, לצבוט ולנשוך. הוא מרביץ לי לאשתי ולסביו ומידי פעם הוא מרביץ גם לילדים בגן. כשהוא עושה את זה בבית אנחנו שולחים אותו לחדרו והוא בוכה ולא יוצא מהחדר עד שאנחנו קוראים לו ואומרים לו לבקש סליחה. אני חושב שהשינוי שחל בהתנהגות של בני קשור לעובדה שהוא התחיל השנה גן חדש. כיצד עלינו להתמודד עם ההתנהגות האלימה הזאת?
מיכל עונה:
לילדים בני שנתיים אין עדיין יכולת ביטוי טובה והרבה פעמים הם מרביצים ומשתמשים בידיים כדי לבטא את עצמם, יש בזה משהו מאוד קדמוני ופיזי. יכול להיות שבנך מרביץ כי הוא מחקה ילד אחר בגן ויכול להיות גם שאחד הילדים מציק לו והוא למד להגן על עצמו. אתה לא צריך להילחץ, אלו דברים שעוברים. כשהילדים נהיים יותר ורבלים, הם יכולים לבטא את עצמם יותר וכבר לא צריכים להרביץ ולנשוך. למרות הדברים הנ"ל, עליך ועל אשתך עדיין מוטלת האחריות לחנך את בנכם ולהציב לו גבולות. סיפרת שאתם נוהגים לשלוח את בנכם לחדר כשהוא מרביץ, אני נגד שליחה לחדר כי יש פה מסר חבוי שאומר – 'כשאתה לא ילד טוב אני מתרחק ממך', המסר הזה הוא שלילי כי אנחנו רוצים שהילד יגדל בידיעה שבכל מצב הוריו אוהבים אותו. אני מציעה שתדבר עם בנך על הנושא ותגיד לו: 'לפעמים אתה נושך אותי ומרביץ לי וזה כואב לי, בפעם הבאה שתעשה את זה אני לא אשלח אותך לחדר כי אני יודע שגם אתה עצוב אבל אני אלך לחדר שלי להירגע כי גם אני נורא עצוב'. זאת אומרת, כשהילד מרביץ לך אל תדחה ותשלח אותו מעליך, פשוט תוריד אותו ותראה לו שאתה עצוב, כך הוא יראה ויבין את התוצאה של מעשיו. התוצאה היא לא שהוא ילד רע והולך לפינה, התוצאה היא שכואב ועצוב לאבא בגלל המכה.
