שפטל על חוק הלאום: "השמאל הבזוי תמיד התנגד בכל כוחו להקמתה של מדינה יהודית"
יורם שפטל מדבר על חוק הלאום - "הנימוקים השקריים של השמאל שלפיהם החוק הזה הופך את הערבים לאזרחים מדרגה שנייה היו ונשארו, בושה וחרפה!"
רק תמים ובעיקר מיתמם יכול היה להיות מופתע מההתנגדות מקיר לקיר, בכל חוגי השמאל ללא יוצא מין הכלל, לחוק הכי חשוב שהוצע אי פעם לכנסת ישראל לחוקק והוא כמובן חוק הלאום. יש לדעת כי השמאל מתנגד מבחינה היסטורית, פוליטית ומדינית בכל כוחו להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל.
נכון שבבית הספר הלהיטו אותנו בסדרה אינסופית של שקרים בנושא הזה, אבל את הפרוטוקולים של וועידות ההסתדרות הציונית לא ניתן למחוק. אפילו יד אדומה טמאה לא מסוגלת ולא תהיה מסוגלת למחוק אותם. אלה הדברים שאמרו אנשי השמאל לכל אורך שנות ה-20 וה-30 בוועידות הקונגרסים של ההסתדרות הציונית בסוגיית אי הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל.
בן גוריון, שלמרבה הלעג והרמייה מוכר כמקימה של מדינת ישראל, היה ראשון המתנגדים לכך שהציונות תכיר בקיומה למען הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, וכך הוא אמר בקונגרס הי"ז בשנת תרצ"א במליאה בעת הוויכוח המדיני שהיה שם: "לא נשלים עם שלטונה של קבוצה לאומית אחת על רעותה, לא עתה ולא בעתיד. אין אנו מקבלים את סיסמת המדינה היהודית שמשמעותה בסופו של דבר שלטון היהודים על תושבי ארץ ישראל הערבים. אנו שוללים שלטון שלנו על הערבים, גם כאשר ישתנו יחסי הכוחות בארץ לטובתנו כתוצאה של התפתחות דינמית הקשורה בעלייה יהודית רבת היקף".
חד וחלק, אלה הם בדיוק הנימוקים שלהם גם היום. החוק הזה הופך את הערבים לאזרחים מדרגה שנייה. אלה דברים שאמר בן גוריון ועליהם חזר בצורה בוטה יותר 6 שנים לאחר מכן בשנת תרצ"ז, בעת שהופיע מטעם ההסתדרות הציונית בפני ועדת 'פיל', ועדה שהבריטים הקימו בעקבות הפרעות ומעשי הרצח של ערבים שהחלו שנה קודם לכן בשנת תרצ"ו, 1936. הבריטים הקימו את הוועדה כדי לבחון את שאלת ארץ ישראל או כפי שכינו אותה בלשונם הבזויה 'פלסטיין'.
כאשר הופיע בן גוריון בפני הוועדה בשנת תרצ"ז, הוא אמר את המשפט המצמרר הבא: "מדינה יהודית בארץ ישראל זה לא טוב לאנגלים, לא טוב לערבים וגם לא טוב ליהודים". בן גוריון, שהיה מנהיג השמאל הבלתי מעורער במשך 40 שנה. זוהי עמדת השמאל המרכזי, לא הקיצוני, השמאל המתון, זה שאוהב לקרוא לעצמו 'מרכז'.
באותו קונגרס ציוני, התייחס מאיר יערי להקמתה של מדינה יהודית. ליערי יש יורשים – כל שרץ ממרצ הוא יורש של יערי, הן פוליטית, הן מדינית והן בהתנגדות העיקשת להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל. כך אמר הפנאט הסטליניסט חסר הגבולות הזה: "אנו שוללים את הרעיון הבורגני ואת החלום של מדינה יהודית. השלכת ה'לוזונג' של מדינה יהודית כ'לוזונג' פוליטי אקטואלי, מתכוונת להשליט בארץ ישראל משטר קולוניאלי, משטר של דיכוי מתמיד של הפועלים הערבים, ושל נישול האוכלוסייה הערבית מזכויותיהם הפוליטיות האלמנטאריות".
זהו השמאל הקיצוני ש-'מרצ' היא היורשת הישירה שלו, בתו החוקית של דברי הבלע של הסטליניסט הפנאט מאיר יערי. לכן, אף אחד לא צריך להיות מופתע כאשר באים באיחור של 66 שנים וחצי, ומציעים לכנסת לחוקק חוק שייתן משמעות חוקתית להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי.
ההתנגדות הזו היא המשך שרשרת שהחלה בחודש כסלו תרע"ח, כאשר הציונות האדומה ביצעה את מעשה הבגידה הראשון ששימש כאות למעשי הבגידה הבאים שלה. אנשי 'השומר האדום' פשטו יחד עם הצבא התורכי הרצחני למושבה זיכרון יעקב, גרמו לחיסולה של מחתרת 'נילי', למעצרם של כל אנשיה ולהתאבדותה של שרה אהרונסון. אנשי 'השומר' הצביעו על אהרונסון, היא פחדה שכתוצאה מעינויים חלילה תסגיר את אנשי המחתרת 'נילי' ולכן התאבדה. שני אנשי 'נילי' הוצאו להורג על-ידי הרוצחים התורכים והכול בשיתוף פעולה מלא עם כלבי הנחיה של התורכים, הם אנשי 'השומר'.
הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
מאז אותו חודש כסלו תרע"ח, לפני 97 שנים, לא פסקו מעשי הבגידה של הציונות האדומה בעם ישראל, כאשר האחרון שבהם הוא ההתנגדות המבישה והמחפירה לחוק הלאום. מאחר וחוק הלאום איננו בשום פנים ואופן מגילה ארוכה, אמנה את סעיפי החוק כדי להוכיח שמדובר בחוק פאשיסטי ונורא, בלשון סגי נהור כמובן:
1. מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי בו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על-פי מורשתו התרבותית וההיסטורית. הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי. ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי ומקום כינונה של מדינת ישראל.
2. חוק-יסוד זה, מטרתו להגדיר את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, כדי לעגן בחוק-יסוד ערכים אלו ברוח העקרונות שבהכרזה על מדינת ישראל.
3. מדינת ישראל תהא בעלת משטר דמוקרטי. ישראל תהא מושתתת על יסודות החרות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל ומחויבת לזכויותיהם האישיות של כלל אזרחיה כמפורט בכל חוק יסוד.
4. המנון המדינה הוא "התקווה". דגל המדינה הוא לבן, שני פסי תכלת סמוך לשוליו ומגן דוד תכול במרכזו. סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בשני צדדיה, והמילה "ישראל" למרגלותיה.
5. כל יהודי זכאי לעלות ארצה ולקנות את אזרחות מדינת ישראל על פי חוק.
6. המדינה תפעל לקיבוץ גלויות ישראל ולחיזוק הזיקה בין ישראל ובין הקהילות היהודיות בתפוצות.
7. המדינה תפעל למתן עזרה לבני העם היהודי הנתונים בצרה ובשבי בשל יהדותם.
8. המדינה תפעל לשימור ולהנחלת המורשת והמסורת התרבותית, וההיסטורית של העם היהודי ולטיפוחה בארץ ובתפוצות.
9. המדינה תפעל לאפשר לכל תושב ישראל, ללא הבדל דת או לאום, לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו.
10. הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה.
11. יום העצמאות הוא יום החג הלאומי של המדינה. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום השואה והגבורה הם ימי זיכרון רשמיים של המדינה.
12. ימי השבתון הקבועים במדינת ישראל הם שבת ומועדי ישראל, בהם לא יועסק עובד אלא בתנאים שייקבעו בחוק; בני עדה המוכרת בחוק רשאים לשבות בחגיהם.
13. המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקקים ולשופטים בישראל. ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש מובהק, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.
14. המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות.
תזמון זה עניין של 'טיימינג'
זהו החוק. אף אחד מבני הבליעל האדומים, משרתיו של האויב הערבי, סוכניו והפודלים שלו, לא הצליח להוכיח או לצטט מילה אחת מהחוק שיש בה פגיעה באדם כלשהו בישראל. מה שמפריע לשמאל כפי שאמרתי והוכחתי היסטורית היא מדינה יהודית בארץ ישראל, בדיוק כמו בעיניהם של האויב הערבי. מה שמפריע לשמאל בחוק הזה היא העובדה שהוא נקרא 'חוק מדינת הלאום של העם היהודי'. זה מוציא את השמאל מהכלים ועימו את הערבים. מה שמפריע לו זה שכול מה שמסמל יהדות במדינה, הופך להיות ביטוי חוקתי בחוק הזה. הנימוקים של השמאל הם נימוקי שקר וכזב כי הוא אינו אומר בגלוי את הסיבה האמיתית להתנגדות לחוק זה. הנימוקים האלה הם בושה, חרפה ורמייה וכל אדם תת אינטליגנטי יוכל להבחין בכך.
הנימוק הראשון המשותף לבוז'י, אדון לפיד ולכל חברי הכנסת של מפלגת 'העבודה' ומפלגת 'יש עתיד', שעתידה יעלם לגמרי בעוד כשתי מערכות בחירות, הוא שמדובר בבעיה של עיתוי - 'עכשיו, כשיש כזו מתיחות ביו הערבים ליהודים האם זה הזמן לחוקק את החוק הזה?' אבל האם הם מוכנים לחתום כשאשר המתיחות תחלוף הם יצביעו בעד החוק? הם מנמקים זאת בכך שהפרוגרומצ'יקים הערבים הג'יהאדו פאשיסטים, מתפרעים, משתוללים ורוצחים מכל הבא ליד ובגלל זה היהודים לא יכוננו את חוק הלאום. הרי זה לא יאומן! איזו אפסות, איזו רמייה, איזה תירוץ עלוב!
אנחנו עומדים 47 שנים לאחר שחרור שטחי המולדת מהכיבוש הערבי הג'יהאדו פאשיסטי, ולא הייתה פעם אחת שהקימו בית בשטחים המשוחררים והשמאל לא אמר ש- 'העיתוי לא צודק'. 47 שנים כפול 365 ימים בשנה, לא היה אף יום אחד שניתן היה להקים בית ביהודה ושומרון, תמיד העיתוי הוא לא נכון.
הנימוק השני ששמעתי יצא מפיו של הדמגוג הנמוך יואב לימור. הוא תהה בפני אהרונוביץ' 'האם החוק הזה לא הופך את הדרוזים לאזרחים סוג ב'?' - איזה סעיף בחוק הזה הופך את הדרוזים לאזרחים סוג ב'? זה שקר ורמייה! ממתי מינו אותך, יואב לימור, לדובר הדרוזים? מה יש לך איתם? הדרוזים הם אזרחים נאמנים יותר מאשר היהודים למדינת לאום יהודית. הם מתגייסים באחוזים גבוהים יותר מיהודים ושרים את 'התקווה' בכול טקס רשמי של צה"ל, בגרון ניחר ובגאווה. מי אתה בכלל שאתה שם את עצמך מדבר בשמם? תודה בכך שאתה מתנגד לחוק הלאום מפני שהוא קובע כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית!
היום שמעתי נימוק נוסף מפיו של אדם שמבזה את התואר 'רב ציוני' והכוונה היא לשר החינוך שלנו. הוא אומר שבחוק לא קיימת המילה שוויון. באמת? אתה יודע, הרב פירון, גם בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא קיימת המילה 'שוויון', אז מה? אתה מציע לבטל גם אותו? הרי החוק הזה מפנה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אתה לא קראת את החוק בכלל, אפס בן כלום שכמוך! שר חינוך ורב בישראל, בושה וחרפה. אתה מבזה את החינוך, את הרבנות ואת הכיפה שעל ראשך. זה החוק היחידי במדינת ישראל שעוסק בזכויות שלא קיימת בו המילה שוויון? בושה.
הנימוק האחרון – "מי בכלל צריך את החוק הזה? יש ספק שאנחנו מדינה יהודית?" האומנם? יש ספק שמדינת ישראל הייתה דמוקרטית בשנת תשנ"ב 1992, אז לא חוקקו את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו? למה כל אלה ששואלים את השאלה הזו לא שאלו אותה אז? הרי אנחנו דמוקרטים אז למה צריך חוק שמחזק יסודות דמוקרטים? לא תקבלו מהם תשובה.
ההתנגדות של השמאל למדינה יהודית בארץ ישראל היא התנגדות היסטורית מדינית לאורך כל שנות ה-20, ה- 30 וה- 40 ועד לשואה. רק אחריה, בשנת תש"ו, הודיע הקונגרס הציוני לראשונה כי מטרתה של הציונות היא הקמת מדינה יהודית, וזאת באיחור של 49 שנים לאחר הקונגרס הציוני הראשון, בו הרצל אמר את הדברים בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים.
השמאל הישראלי כולו, משנת תשל"ז ובמיוחד מאז פשע אוסלו, ראוי להיקרא 'האויב האדום מבפנים' או 'הפודל של האויב הערבי הג'הדו פאשיסטי'. זוהי מהותו של השמאל הישראלי והיא באה בצורה המובהקת ביותר לביטוי בהתנגדות שלו לחוק.
