זהבי פונה ליאיר לפיד: "תגיד לאחת המזכירות שלך שתמצא את המכתב ששלחו לך ילדי טהרן"
זהבי מביע את דעתו על ערעור המדינה על ההחלטה לפצות את ילדי טהרן ומשוחח עם עו"ד גדי ויספלד ועם לאה פורת, ניצולת שואה שמשתייכת לילדי טהרן - "אני עדיין שומעת את קולות הילדים על הרכבת"
אפרת קורמן
אני נבוך משפע האירועים, האמירות, הסיסמאות והמעשים שמתרחשים מידי יום ואפשר לפתוח איתם את כל התכניות שישנן בנושא האקטואליה. היום, נדהמתי לראות שנושא אחד לא עלה לסדר היום באמצעי התקשורת האלקטרונים וגם ברוב העיתונים לא ראיתי אותו תופס מקום נכבד.
כידוע לכם ב -27 לינואר, יתקיים יום השואה הבינלאומי. עשרות שרים וחברי כנסת, עומדים לצאת לפולין, לטקסים שיערכו במחנה ההשמדה אושוויץ ותהיה ישיבה משותפת של הפרלמנט הפולני עם עשרות מחברי הפרלמנט הישראלי.
אני מנסה לנסח את דברי בזהירות לאור הסנקציות האחרונות שהוטלו עלי והעיניים הבולשות אחרי כל מילה שיוצאת מפי. אני מנסה לחשוב איך להגדיר את החלטת בית המשפט העליון של מדינת ישראל, שביטל את העברת הפיצויים לילדי טהרן.
כבוד השופטת של בית המשפט המחוזי, ד"ר דרורה פלפל, קבעה החלטה, לאחר מסע ייסורים ארוך, וכולם חשבו שסיפור ילדי טהרן הגיעה לקיצו. מדובר על סכום פעוט, פיצוי חלקי של 50,000 שקלים, שהמדינה שלא עמדה בהתחייבותה לשקם שיקום מלא את ילדי טהרן, תשלם להם כפיצוי. זה פיצוי חלקי וחסר משמעות אבל הוא היה מקל מעט על מי שנשאר מילדי טהרן.
בשנת 2004 הוגשה תביעה, על ידי 217 מילדי טהרן, שטענו כי ממשלת ישראל קיפחה אותם בהסכם השילומים שנחתם בינה לבין ממשלת גרמניה ב- 1952. המדינה ערערה על הפסיקה והרבה מאוד אנשים המעורים בנושא, לא הבינו למה המדינה הסתבכה בערעור. בתמימותי הייתי בטוח שבית המשפט העליון יזרוק את פרקליטי המדינה ונציגי משרד האוצר מכל המדרגות וינזוף בהם קשות על הערעור הזה.
לאה פורת, ילדת טהרן
פורת סיפרה כי בקושי שמעה, פיזית, את החלטת בית המשפט: "הייתי בבית המשפט, השופט רובינשטיין דיבר ונאם אבל אנחנו אנשים מבוגרים, והשמיעה שלנו לא הכי טובה אז לא שמענו כלום כי לא דיברו במיקרופונים. צעקנו שאנחנו לא שומעים אבל לאף אחד לא היה אכפת".
פורת, היום בת 86, החלה את המסע לארץ ישראל כשהייתה בת 14: "השארנו את כל רכושנו וברחנו מהגרמנים. העמיסו אותנו על משאיות והיינו פליטים בסיביר. בזמן המלחמה שלחו אותנו מסיביר, העלו אותנו על קרונות של בהמות והגענו לאוזבקיסטן"
פורת ביקשה כי שר האוצר, יאיר לפיד, יעשה כל שביכולתו: "אנחנו מבקשים שיעזור לנו, אלה שנשארו בחיים, הרבה כבר לא נשארו. שיעשה כל מאמץ לעזור לנו לקבל את הכסף שמגיע לנו".
עו"ד גדי ויספלד
עו"ד ויספלד, המייצג את שארית הפלטה של ילדי טהרן, אמר כי התדהמה והכעס עצומים: "לא לזאת ציפינו ואוי לניצחון משפטי כזה של המדינה. על מי הניצחון? על ציבור ניצולי שואה חלשים? ועל מה? על זה שצריך לשלם להם כספים שהגיעו להם, ולא קיבלו אותם בזמנו מכוח הסכם השילומים?"
עוד אמר עו"ד ויספלד, כי המדינה טענה שאם תצטרך לשלם כספים לניצולי השואה אז היא תתמוטט כלכלית אך בית המשפט המחוזי דחה את הטענה הזו, שאין מאחוריה שום בסיס: "תקציב המדינה עומד היום על 300 מיליארד שקלים בשנה כך שאם היו משלמים לכל ניצול 50,000 שקלים, מדינת ישראל לא הייתה מתמוטטת.
המעט שהמדינה יכולה לתת לניצולים זה קצת חסד בשלהי חייהם, אבל גם את זה לא עושים אלא מטרטרים אותם משפטית: " אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה אבל אני אומר שאין עתיד עם יאיר לפיד, לא לניצולי השואה לפחות. פנינו אישית ובכתב ליאיר לפיד, בשם קבוצת ניצולי השואה האלה, וביקשנו ממנו שיתערב בעניין - הוא אפילו לא ענה לנו. איך הנושא הזה לא זכה לטיפולו? בכל אופן, אנחנו נבקש דיון בהרכב שופטים מורחב יותר".
נתן זהבי על שר האוצר
שר האוצר במדינת ישראל, יאיר לפיד, הוא בן לניצול שואה מהונגריה. מר לפיד דיבר קילומטרים ונראה לי שעושה סנטימטרים. משרד האוצר הוא זה שעומד מאחורי הערעור לבית המשפט העליון, זה לא רק שהפרקליטות החליטה ללכת ו"לשחק אותה" במשפט יוקרתי, הרי זה האוצר שהחליט והאוצר נדרש לחתימתו של שר האוצר. יכול להיות שעבדו על יאיר לפיד? הוא לא ידע על זה? הוא עיוור או חרש?
אני רוצה לומר לך, מר יאיר לפיד: אנחנו מכירים כבר שנים ארוכות והיה לי תמיד יחס חם אליך, לא כפוליטיקאי אלא כאדם. אני רוצה לומר לך יאיר לפיד, שאתה עומד בראש מערכת שנקראת משרד האוצר. אתה לא השבת לפנייתם של ילדי טהרן ואני מניח שגם אתה תצטרף למסע לאושוויץ . אני מניח שעוד חבורה, שבלשון המעטה אקרא להם כלומניקים, שאמורים להיות משרתי ציבור, ייסעו לאושוויץ.
אני אומר בזהירות המתבקשת, מחשש לשון הרע, שאני מוכן להמר שאף אחד מחברי הכנסת והשרים האלה לא עשה בימי הפגרה, הנמשכים חצי מתקופת השנה, סיבוב בבתיהם של ילדי טהרן או סיבוב בבתי מחסה שבהם נחנקים מכאב ניצולי שואה בני 90 ומעלה בגלל היחס המשפיל שקיים לפעמים במוסדות מחורבנים, כאלה שמשרד הרווחה לא פיקח עליהן, או בדירות שבהן אותו ניצו,ל יושב בודד, לא מחמם את הבית וצריך לחשוב על פרוסה או תרופה כי משרד האוצר וממשלת ישראל לא נתנו לו לסיים את שארית חייו בצורה הגונה.
יאיר לפיד, אני מבקש ממך, מציע וממליץ לך לבקש מאחד מאלף המזכירות והעוזרים שלך, הממומנים על חשבוננו, שיפשפש בניירת ויחפש את המכתב של עו"ד ויספלד ושל ילדי טהרן, המבקשים ממך לא ללכת לערכאה, לקיים את מה שבית המשפט המחוזי קבע ולפתור את הבעיה הזאת.
כל הקשקשנים האלה מדברים על גבולות אושוויץ, נוסעים לאושוויץ אבל מזניחים את אלה שבאו מאושוויץ או אלה שנמלטו משם והצליחו בדרך לא דרך, חולים, כחושים ורעבים, להגיע למדינת ישראל. כשהגיעו בעטו להם שוב בפנים - לא גויים, אלא יהודים. אני לא אומר מה אני חושב על אותם יהודים, שוב מחשש, אבל יש לי כמה מילים להגיד להם פנים אל פנים וכשלא יהיו עדים אני אומר להם.
זה מוציא אותי מדעתי. ההפרש שנותר הוא 25,000 אלף שקלים לכל אחד מילדי טהרן ובסך הכול 5 מיליון שקלים. אתם יודעים מה עלות הנסיעה של חברי הכנסת והשרים, עם אנשי האבטחה, המזכירות, הדוברים והיחצנים לאושוויץ? הסכום גבוה והרבה יותר מכפול. המאמץ היחידי שיאיר לפיד צריך לעשות הוא לקחת עט, ולחתום על חתיכת נייר.
