דויד ברוזה מוציא אלבום עם ווייקלף ז'אן - "הוא לא רצה הגיע לכאן אז טסתי להארלם"
הזמר מספר על האלבום שנוצר על-ידי צוות ישראלי, פלסטיני ובינלאומי הכולל מוזיקאים אמריקנים נודעים. כמו כן האלבום נבחר לאחד מאלבומי השבוע של 'הניו יורק טיימס' - האזינו
אפרת קורמן
הזמר, המוזיקאי והמלחין הישראלי דיויד ברוזה, שחרר אלבום חדש הנקרא "East Jerusalem West Jerusalem".
בתכניתה של איריס קול סיפר ברוזה, כי האלבום מורכב מאוד ונוצר על ידי צוות ישראלי פלסטיני ובינלאומי: "בפרויקט השתתפו אמנים גדולים כמו וויקליף ז'אן ('פוג'יז'), שאנן סטריט ('הדג נחש'), מוחמד מוגרבי, מירה עוואד ועוד. שאנן סטריט ואני גם משתפים פעולה עם הרכב פלסטיני ממחנה הפליטים שועפט, הם חבר'ה 'היפסטרים' כאלה שעושים מוסיקת 'היפ הופ' ".
ברוזה נמצא כעת בעיצומו של מסע הופעות: "המטרה היא לשווק ולהביא לידיעת הציבור את האלבום והחומרים החדשים. כבר מזמן השלמתי עם העובדה שהנדודים הם הגורל שלי, אני אוהב את זה אבל זה קשה ובטח שלא מרענן".
האלבום נבחר לאחד מאלבומי השבוע של הניו יורק טיימס: "הם שלפו אותו מחברת התקליטים והחליטו להציב אותו בתור האלבום הנבחר שלהם. זה מאוד מרגש כי זה היה שבוע לפני שהאלבום יצא בכלל. אני מאוד מקווה שזה גם ימשיך ככה, כי בינתיים יש התעניינות גדולה מאוד".
את האלבום יצר ברוזה באולפן שנמצא במזרח ירושלים: "אני עובד כבר 15 שנים באולפן הזה, ששייך במקור להרכב פלסטיני ידוע שנקרא 'סברין'. החלטתי למקם את עצמי שם, בפרויקטים שונים, כי בנקודה הזו מאוד קל להיפגש ולמצוא חיבור בינינו, כבני אדם. מרגש אותי שאפשר לחבר את אותו טעם מוסיקלי לשני קהלים שונים".
יצירת האלבום ארכה שמונה ימים ולילות וכמעט כולו באנגלית, מה שהופך אותו לאוניברסאלי. על העבודה עם וויקליף ז'אן סיפר ברוזה: "וויקליף ואני עבדנו כבר לפני כ- 9 שנים, כתבנו כמה שירים יחד שיצאו באלבומים שלו ולא נוצרה אף סיטואציה שבה יכולתי להגיד לו שנעשה משהו לאלבום שלי. במקרה הזה, לקח בערך חצי שנה עד שתפסנו אחד את השני וכששנינו היינו בניו יורק באותו הזמן, נפגשנו באולפן שלו וישר התחלנו לכתוב. יצא לנו להופיע ביחד וכל פעם זה קירב אותנו עוד יותר". לדבריו, ז'אן היה זה שהוביל את הכתיבה: "מה שיצא לאלבום זה 'סשן' הכתיבה שלנו וזה גם שיר הנושא של האלבום".
בנוסף הביא ברוזה צוות צילום שתיעד את כל התהליך של הפרויקט: "הצוות תיעד את כל שמונה הימים והלילות שכללו גם ארוחות שחיתות כל לילה. התעקשתי להביא צוות של שפים ישראלים ופלסטינים, שיכינו סעודות בכל ערב, כדי שנזמין חברים מבחוץ. בהשפעת אוכל ויין טוב הגבולות נמחקים ואנשים מרגישים יותר בנוח".
