מכתב: "בני בן ה-24 לא מדבר עם אחותו בת ה-22 מאז כיתה א' ולא סופר אותה בכלל"
המאזינה מספרת על שני ילדיה הבוגרים שאינם מדברים במשך שנים ארוכות - "הוא מתעלם ממנה לחלוטין וזה קורע אותי מבפנים"
שאלה: אני אימא לשלושה ילדים. בני הבכור, בן 24, לא מדבר עם אחותו בת ה-22 כבר מכיתה א'. עד גיל 7 הם היו חברים טובים אבל משום הוא שינה את דעתו לגביה ומאז לא התייחס אליה.
בתי חברותית ומתוקה ושניהם אוהבים את אחיהם בן ה-17 ומסתדרים איתו מצוין. זה קורע אותי ואת בעלי. הוא מתעלם ממנה לגמרי ואין להם חברים משותפים. ניסיתי להעיר לו אבל הוא לא רוצה לשמוע. מה את מציעה לי לעשות?
ורדה עונה: בנך הגדול קיבל את אחותו "במתנה" כשהיה בן שנתיים, מתנה שהוא לא הזמין. יכול להיות שהנתק נוצר כתוצאה מקנאה - אולי היא נושפת בעורפו, פיקחית ממנו או מצליחה יותר ממנו.
אני מכירה מערכות יחסים מסוגים שונים. יש סיפורים על אחים שממש שנאו אחד את השני בילדותם ואז גדלו והפכו להיות חברים טובים מאוד ויש מערכות יחסים בהן אח גדול טיפח את אחיו הקטן וכשהם התבגרו נוצרה ביניהם טינה והיחסים התפוצצו.
אז מה אם אין להם חברים משותפים? זה לא כזה אסון. הרבה פעמים כל אחד צריך את הטריטוריה שלו, בעיקר אצל ילדיך שטווח הגילאים שלהם מאוד דומה. יכול להיות שבתך יותר חברותית ממנו, גוזלת יותר תשומת לב ממנו וכך גורמת לו להיות תוקפני כלפיה. היא כאילו "גונבת לו את ההצגה".
אני חושבת שאין מה לעשות. אני לא חושבת שלהורים יש השפעה כלשהי על המצב, גם אם ישתדלו וירצו מאוד והילד עקשן ונפגע מדבר מסוים שום דבר לא יעזור. תניחו לזה, כך זה היה וכך זה יהיה. אין לדעת, אולי יום אחד המצב ישתנה.
