דיאטת בטטה?
התזונאית הקלינית איילת קלטר: "אנחנו עושים 'הפוך על הפוך' וגורמים יותר נזק"
מנהלת המרכז "שפת האכילה" הסבירה לעודד בן-עמי: נעשינו מדינה עם הפרעת אכילה. ככל שמשרד הבריאות יטיל יותר מיסים על המזון, אנחנו דווקא נצרוך יותר ויותר. שיעזבו אותנו לנפשנו. אנחנו יודעים מה הגוף שלנו צריך ומתי הוא רעב. אין כיום אף דיאטה שאחריה לא משמינים בחזרה
בזמן שבישראל הוחלט לסמן מוצרי מזון לא בריאים, במדינות אחרות שוקלים הטלת מיסים על מוצרי מזון לא בריאים, הגורמים למחלות כמו השמנה וסכרת. התזונאית הקלינית איילת קלטר, מנהלת המרכז "שפת האכילה", מתנגדת. בשיחה עם עודד בן-עמי ב-103FM אמרה: "אני לא מאמינה ברגולציה הזו. אנחנו לא אוכלים אוכל אם הוא זול או יקר, או משמין או לא. אנחנו אוכלים אוכל כי אנחנו אוהבים אותו וזקוקים לו. הוא טעים לנו. הוא משחק, הוא כיף, הוא תענוג והוא הקיום הכי בסיסי של האדם. אי אפשר להפוך אותו רק לכמה כסף הוא עולה או כמה קלוריות יש בו, או רק בריא או לא בריא. אוכל מגלם בתוכו עולם שלם. בשיר של יוסי בנאי על המטבח של מסעדת 'עזורה' בירושלים הוא מדבר על הפתיליות וכל האוכל הטעים, והוא אומר זה האוכל של אמא שלי, שממנה אני בא ואליה אני לא מפסיק ללכת. זו מהות האוכל".
"מה שאנחנו עושים זה לנסות להפוך אוכל לא בריא לבריא ולהצדיק למה אנחנו אוכלים אוכל כזה ולא כזה ואנחנו מפספסים", טענה קלטר. "וככל שמשרד הבריאות יטיל עלינו מיסים 'לענותנו בסבלותינו', אנחנו דווקא נצרוך יותר ויותר, כי הם בעצם כל הזמן שמים במוקד את האוכל האסור. במקום להניח אותו בצד ולקדם את האוכל הבריא. יש כל כך הרבה אוכל בריא. אנחנו מתבלבלים קצת. נעשינו מדינה עם הפרעת אכילה ממשית. אני לא יודעת מאיפה זה מגיע ומי מרוויח מזה, בטוח לא האזרח הפשוט. כל פעם יש איזה חוק אחר של משרד הברירות שיוצר סערה בכוס מים, התקשורת רועשת וזה לא משנה כלום. הרי לא ככה נהפוך לאנשים שאוכלים יותר בריא ויותר אכפת להם מהגוף שלהם".
"כל אחד מאיתנו צורך כמויות אחרות של אוכל", הסבירה, "כל אחד רעב לאוכל אחר. כל אחד שבע מאוכל אחר וכל המחקרים מראים שכל גוף מעכל את האוכל אחרת. אין מידה אחת ששווה מאחד לשני. אם לא יהיו החוקים החיצוניים שיגידו לנו מה לאכול, כמה לאכול ומתי, ויניחו אותנו לנפשנו, אז אנחנו כבר נדע לבד מתי אנחנו באמת רעבים ולמה הגוף שלנו באמת זקוק. אלא שאנחנו כל הזמן נוהים החוצה במקום להסתכל פנימה לתוך הגוף שלנו".
בן-עמי שאל על דיאטה חדשה שמקורה ביפן ובה שותים את המים בהם התבשלו בטטות. "זה מצחיק והזוי ומתחבר לאותו עיסוק מגוחך שאנחנו עושים עם האכילה, הדברים קשורים אחד לשני", השיבה קלטר. "זו פארסה ואנחנו נוהים אחריה כל הזמן. אין היום שום פיתרון שיעזור לאדם לרדת במשקל ולשמור עליו לאורך שנים. בכל דיאטה, אנחנו נרד במשקל ואחר כך נעלה אותו. ככל שננסה לשנות את משקלו של האדם רק נגרום לו להיות שמן יותר ויותר. אנחנו עושים כל הזמן 'הפוך על הפוך' וגורמים יותר נזק. העיסוק האובססיבי הזה במשקל והצורך לרדת במשקל, כאילו שאם אהיה קצת יותר רזה, אהיה יותר בריא, מאושר, חכם ומוצלח. הפכו את המשקל למשהו שמגדיר מי אנחנו ואנחנו כל הזמן עסוקים בלכבוש אותו. רוצים שכל הזמן נהיה באיזו דיאטה תורנית, שיש איזה חוקר שעומד מאחוריה ויש מישהו שגוזר עליה קופון רגעי. אנחנו רצים אחרי הדיאטות האלה ולא שמים לב שאנחנו כל הזמן עושים עוד מאותו דבר. אנחנו שוקעים יותר ויותר עמוק בעיסוק במשקל, שבשורה התחתונה יגרום לנו להעלות אותו".
