"'רוח שמרנית חדשה'?! נפתול, אין דבר כזה!"
גבי גזית תוקף את השר בנט בעקבות דבריו על בחירת שופטי בית המשפט העליון
גבי גזית פתח את תוכניתו בביקורת חריפה על השר לביטחון-פנים גלעד ארדן: "מה אתה, ילדה בכיתה ו'? תתפטר. אתה מקווה שקנגורו יחטוף את ביבי". על המשטרה: "השלטון משקר אותנו. מה את אומרת עכשיו, דוברת המשטרה?", ועל שר החינוך בנט: "או שאתה אידיוט, או שאני אידיוט, או שכולנו אידיוטים"
לא נעים לי. זה לא יהיה צנוע מה שאני הולך לכתוב עכשיו. אבל, נו, אין ברירה, גם בפעם הזו, התוכנית שלי ברדיו הייתה הראשונה לזהות שעובדים עלינו, שדופקים לנו תיאוריית קונספירציה של מורה מדאעש שמסתתר בנגב ומתכנן פיגועים נגד יהודים. לא ממש מעניין אותי הכבוד שהיינו הראשונים לפקפק רגע אחרי, אלא כי התוכנית שלנו שמה לה למטרה לאורך שנים, ומי שמאזין לה יודע, שאנחנו ספקנים. לא מקבלים מה שאומרים לנו, מה לעשות. אולי זה לא חינוכי, אולי זה לא נחמד, אבל בתוך ים השקרים שעף לנו מעל לראש, כולל איזה דף מצ'וקמק מהפייסבוק של גלעד ארדן. הרי השלטון משקר אתכם, אותנו. הוא משקר אותנו. אז הדגל שלנו היה ונשאר להטיל ספק, כמו הדברים שאמרנו באותו הבוקר של האירוע באום אל חירן.
בבוקר האירוע ניסתה משטרת ישראל לטרטר לנו שאין בכלל ספק שמדובר באירוע פיגוע של מחבל רצחני, המתחזה למורה למתמטיקה ושוכב בחול בנגב כשתול של דאעש, וכל מה שהוא רוצה לעשות זה סינוס וקוסינוס ובאמצע לדרוס שלושה שוטרים. כבר בעשר ועשרה באותו הבוקר ניסיתי להקשות על דוברת המשטרה, הגברת לפידות, והיא הדפה את שאלותיי בקלילות. היא טענה שמדובר ב"טרוריסטים מחבלים" וב"פגוע על רקע לאומני" ושהגרסה של משפחתו של המורה היא "ספין" ושאין מלחמת גרסאות כי מה שהיא אומרת זה מה שהיה. וכבר באותו בוקר אני שואל אותה, גברת לפידות, איך אתם יודעים? בסך הכל עברו שעה וחצי, היה תחקיר? מה זאת אומרת. ומה את אומרת עכשיו גברת לפידות? אולי תספרי לי את זה כשניפגש יום אחד בגבעתיים בבית הקפה, ששנינו עוברים לידו, ואז אני אבין ממך מה קורה.
השר גלעד ארדן, אתה המכוער של השבוע. אני מצטער, אבל קנית את זה בעבודה קשה. אם היה לך קורטוב של יושר פוליטי, כבר אתמול, שלשום, היית מתפטר. כי אתה ידעת, לפני התקשורת, שכל הסיפור של הפיגוע זה בולשיט אחד גדול, או בעברית צחה, למען שר החינוך שמקפיד על עברית טובה, זה חרא של פרים אחד גדול, כל הסיפור הזה. את התגובה המעודכנת שלו השר ארדן פרסם בדף הפייסבוק שלו. גם כן, ההרגל המטומטם הזה של שרים, כאילו מה, אתה ילדה קטנה בכיתה ו'? כותב לי מסרים בפייסבוק? יש לך משהו להגיד? תכנס מסיבת עיתונאים ותענה לשאלות. תהיה בן אדם רציני. לא, הוא כותב בדף הפייסבוק: "אם יתברר שהאירוע באום אל-חיראן לא היה פיגוע, נתנצל באוזניי המשפחה". איזה ענק, ענק אתה ארדן. איזה שאר רוח. איזו גדלות נפש. אתם תתנצלו? יהודים יתנצלו בפני בדואים? הכיצד? ומה תגיד על זה הגברת שקד? אנחנו נתנצל בפני בדואים מסיגי גבול? אז נתנצל. אבל מי יפצה את המשפחה על העוול הנורא שנעשה לה ועל האובדן ועל הרצח? כן כן, אני יודע, ארדן, מה אכפת לך. הרי מבחינתך הדבר הכי טוב שיכול לקרות זה שקנדורו באוסטרליה יחטוף את ביבי לכיס שלו ויברח. ואז נפתח מאבק המנהיגות, ואתה אחד המועמדים הרציניים לרשת את ראש ממשלתנו. ביבי, תיזהר מקנגורו, כי ארדן מחכה לך עם אפשרות להתנצלות.
נפתלי בנט, שר החינוך וראש המפלגה המצוינת "הבית היהודי", מתגלה מיום ליום כעיפרון הפחות מחודד בקלמר של המפלגה. מה לעשות, בנט, אתה מרוויח את זה בזכות. בנט מצא דרך משעשעת לחגוג את מינוי שופטי בית המשפט העליון של חברתו השרה שקד, ועשה את הבוקר לי, ולכל תלמידיו במערכת החינוך, שלמדו דבר חדש מפי הפילוסוף הגאון, שני רק לשפינוזה. הגאון הגדיר את המינויים כ"רוח שמרנית חדשה". לשים כיפה, ולשמוח ברחבי הארץ. לא, לא, לא, בנט, שנייה, רגע, חכה, אי אפשר לעבור לסדר היום. "רוח שמרנית חדשה"? נפתול, אין דבר כזה. שמאנות זה משהו כבד, מאובק, שתקוע בתוך האדמה ולא זז. רוח זה משהו חדש ורענן. זה לא טוב. זה לא עובד. לא הבאתם לנו שום "רוח שמרנית חדשה מנשבת". אין אלוהים. אתה קם בבוקר, חושב שקמת למקום נורמלי, ופתאום קם לך שר חינוך ואומר לך, או שאתה אידיוט, או שאני אידיוט, או שכולנו אידיוטים. אי אפשר להמשיך ככה. אז בסוף השבוע תשבו בבית עם המשפחות שלכם ותחגגו את העידן החדש, עידן השמרנות הרעננה המנשבת, ובנט לשלטון.
