גבי גזית שר לראש הממשלה ברוח ההגדה
"כביר הוא, למוד הוא, מלך הוא..."
גבי גזית פתח את תוכניתו בביקורת על חברי הכנסת אשר החליטו לכנס בפגרה ישיבה נוספת על תאגיד השידור במקום לדבר על החג של עניי ישראל: "מה עם לארגן מפעל מזון ממשלתי"
כל פעם שאתם באים בטענות לאחד מגופי המדינה. אם אתם נכים שלא מקבלים קצבאות. אם אתם זוג צעיר ללא דירה. אם יוקר הדיור מכריע אתכם. זה הרגע שבו אתם צריכים לכרוע ברך לפני תמונת רה"מ נתניה ולנשק את שולי הג'קט שלו. להודות לו על חסדו ולהשתמש בטקסט ההגדה של פסח. לשיר לו מתחת לחלון וזה בגלל שאתם בישראל ולא בסוריה למשל. כך נשיר לראש הממשלה ברוח ההגדה:
'אַדִּיר הוּא
בָּחוּר הוּא
גָּדוֹל הוּא
דָּגוּל הוּא
הָדוּר הוּא
וָתִיק הוּא
זַכַּאי הוּא
חָסִיד הוּא
טָהוֹר הוּא
יָחִיד הוּא
כַּבִּיר הוּא
לָמוּד הוּא
מֶלֶךְ הוּא
נוֹרָא הוּא
סַגִּיב הוּא
עִזּוּז הוּא
פּוֹדֶה הוּא
צַדִּיק הוּא
קָדוֹשׁ הוּא
רַחוּם הוּא
שַׁדַּי הוּא
תַּקִּיף הוּא
יבנה ביתו בקרוב'. את ביתו רה"מ כבר בנה. רק את הבתים שלנו הוא עדיין לא בונה. תחשבו על התחליף. יכולנו להיות סורים ואז ביבי ולא העולם כולו היה מתרגש מזה שאתם נחנקים מהגז ואף אחד לא זז.
הרע – חברי הכנסת שתמיד יודעים לעשות את הדבר ההפוך מהמתבקש והראוי. עכשיו חושבים גאוני הפרלמנט שהדבר הכי חשוב לעשות זה כינוס מיוחד באמצע הפגרה. שיש לדון שוב בפגר החבוט הזה בנבלת התקשורת הזו הקרויה תאגיד השידור או איך שלא קוראים לזה.
חברי הכנסת שמזמן יצאו לפגרת האביב וישהו בה עוד ימים רבים. לא רואים את המציאות הישראלית המעיקה. לא רואים את העניים שמקוששים בשוק הכרמל עגבניות רקובות. מחפשים חבילות סיוע באין סיוע מהמדינה. לא רואים את החולים המצטופפים בבתי חולים העמוסים. לא רואים את הנכים שיבלו את החג עם 2300 שקל לאורך כל החודש. לא רואים את הזוגות הצעירים שימשיכו לחגוג את ליל הסדר בדירה שכורה של חדר וחצי בשכר דירה של 6000 שקל. במקום להזדעק ולקבל החלטות מהירות, יעילות ומשומנות של הקדמת תשלומים לנזקקים. פעם בשנה לא נורא להקדים תשלומים, נכון?! בטח שנכון. מה אם לארגן מפעל מזון ממשלתי של קופסאות, בו יארזו דברים בסיסים לחג. קופסאות שעניי הארץ היו מקבלים מהמדינה ולא מעמותות פרטיות. לארגן סדר ממשלתי שיתקן את העוול הסוציאלי. מה אכפת לחברי הכנסת משולחן הסדר של העניים? שולחנם יחכה להם עמוס בכל טוב. חברי הכנסת בטוחים שזה הרגע הנכון לדון בשאלה. לא איך עם ישראל העני יבלה את החג אלא אם האנטנה של גוף השידור החדש, ה'כאן' או ה'שמן' תתנוסס להם על הקרחת או תצא להם מהתחת. זה מה שמדאיג אותם עכשיו. אלה הרגעים שבהם אני בטוח שאין אלוהים. אם היה כזה היה מעניש את הסתומים האלה, לא בעשרת מכות מצריים אלא במאה מלקות בתחת כואבות עוד יותר.
המכוער של היום הוא שופט בית המשפט העליון החדש דויד מינץ'. הוא החליט לגרש מהארץ ילדה ישראלית בת חמש, שחורה כמובן. היא לא בלונדינית עם עיניים כחולות, ברבי. היא לא הילדה של ש"ס או הבית היהודי. היא ביתה של אזרחית אתיופית שהתגרשה מבעלה הישראלי. הזוג התגרש על רקע של אלימות משפחתית. האם וביתה בילו במקלט לנשים מוכות. הוחלט עכשיו שהילדה תגורש לאתיופיה. השופט המלומד, הגאון מנמק כי הילדה בת 5 עדיין לא התערתה בחברה הישראלית. הילדה טרם עלתה לכיתה א', לכן התערותה היא מאד חלקית והיא תוכל להתערות בקלילות בבית ספר באתיופיה. באיזה סוכת חול בלי רצפה. אבהיר כי האישה נמצאת בארץ כבר 7 שנים. היא הייתה אשתו של ישראלי. לדעת השופט עדיין עיקר זיקתה היא לארץ מוצאה אתיופיה ואם זיקת האם לאתיופיה אז גם זיקת הבת. הילדה נולדה בארץ, היא מדברת עברית שוטפת. אבל בעיני מינץ' היא אתיופית. אין לה שום קשר לתרבות הישראלית. אוי אוי כבוד השופט מינץ', יפה אתה מקיים את המדרש 'שפוך חמתך על הגויים' גם אם הם ילדות בנות 5 שכל חטאן הוא שאבא הרביץ לאימא.
לא נשכח את המכוער הראשי. מינץ' הוא רק כלי הנשק. האצבע על ההדק היא של הפושע דרעי. משרדו, משרד הפנים היה הראשון לשלול מהילדה את מעמדה בישראל וקבע כי יש לגרשה. גם אתה דרעי יכול להיות הכתובת לשיר ששרנו קודם לביבי מתוך ההגדה. גם אתה דרעי כמו ביבי, 'אדיר הוא, בחור הוא, גדול הוא, דגול הוא' ופה אפסיק. יש גבול דרעי, אתה לא כל הדברים האלה ביחד. פושע הוא גנב.
הטוב בעצם, הטובה היום היא הקצינה שהתלוננה על מפקד להב 433, ריטמן שהטריד אותה מינית. ואף מפכ"ל המשטרה כינה אותה לאחר מכן, 'עבריינית'. את המתלוננת הוא כינה, את הקורבן! לא את העבריין. אתמול שוחחנו עם עורך דינה שפנה בשמה למפכ"ל בבקשה שיתנצל עוד היום. לא חשבנו שהלואי דה פינס הזה יתנצל, הוא לא. הבוקר הקצינה הגישה נגד המפכ"ל תביעת לשון הרע. יופי. הגיע הזמן שתקום אישה שמפכ"ל משטרה מבזה אותה ולא תסתפק במחאה או בקינה אלא תכניס לו כמו שצריך בתביעת לשון הרע. על כך נברך אותך קצינה אמיצה. שיידע הלואי הזה שעל שטויות וגסות רוח משלמים.
