'הנמר החליף חברבורותיו'?
"בגן אומרים לי שהילד מקסים, אבל כשהוא מגיע הביתה הוא מתפרק ומרים אבנים!"
אני אמא לשני תינוקות וילד נוסף בן חמש. בגן הוא ילד מקסים ובבית הוא מתפרק, מרים אבנים ונהיה תוקפן. מה עליי לעשות?
כשהורים אומרים לי שהילד השתנה לפתע עלינו לזכור שברוב החיים של הילדים אנחנו לא נמצאים על ידם ולא יודעים מה עובר עליהם. אנחנו לא רואים את הילד במשך 8 שעות במהלך היום כשהוא בגן, לאחר מכן הוא מסתגר בחדר, לאחר מכן הוא אצל חבר ואנחנו לא יודעים מה נאמר לו ומה הוא ראה. יותר מזה, לא רק שאנחנו לא נמצאים בחלק מירבי של החיים שלהם, גם אם אנחנו לפעמים אנחנו עומדים על ידם הם חווים דברים שונים בעקבות דברים שהם שמעו. ילד שפתאום נהיה תוקפן זה ילד שעובר עליו משהו. יש הבדל מאד גדול בין ילד תוקפן לאלים. ילדים הם תוקפנים. כולנו תוקפנים במהות. יש ילדים בני שנה עד שלוש שאף אחד לא הרים עליהם יד ואז בארגז החול הם מושכים את השיער של מישהו בשביל הטרקטור או דוחפים מישהו אחר. תוקפנות יש לכל החיות בטבע. אלימות יש רק לבני אדם ויש להתייחס אליה כאחרת. משהו במארג הרגשי של הילד מעצבן אותו מדאיג אותו, מכעיס אותו. אולי הוא מרגיש שאין לו מספיק יחס בבית. זמנך מתחלק בין שני תינוקות לילד בן חמש והוא אולי חש שאין לו די בתשומת הלב והוא מרגיש קצת מוזנח. לטעמי עליי לייצר לו זמן אישי. רק או ואת. הוא צריך אותך באופן אישי. יש להבין שכשהנמר מחליף חברבורותיו זה נובע ממשהו. כשבנך מרים אבן וזורק אותה אין לו יכולת השיפוט לדעת שזה יכול היה להרוג מישהו. הוא אינו מבין עוד השלכות מרחיקות לכת. עלייך לומר לו במקרה כזה: 'ספר לי מה קרה לך בלב לפני שזרקת את האבן' ולנסות לעזור לילד להתמודד עם הרגשות שלו. במקביל, אני ממליצה לך ללכת להדרכת הורית.
עריכה: איתמר זיגלמן
