כיצד תתמודדו עם ילד אלים?
מאזינה: "הילד הבכור שלי מתנהג באלימות פיזית כלפי ילדים אחרים ואני מתביישת מהורים שלהם"
מאזינה אם לילד בן ארבע סיפרה למיכל דליות בתוכניתה ב־103fm כי בנה נוהג באלימות כלפי ילדים אחרים: "אני מוצאת את עצמי חסרת אונים ומובכת מול שאר ההורים. מתהפכת לי הבטן ואני לא יודעת כיצד להתמודד"; מה המליצה מיכל?
המאזינה קרן, אם לילד בן ארבע ותינוק בן שנה וחצי, סיפרה: "אנחנו נפגשים כל החבר'ה עם הילדים. הילדים משחקים יחד אבל קורה שיש ריבים שמתפתחים למכות. הבן שלי מרביץ לילדים אחרים ואני מרגישה חוסר נעימות מאוד גדולה ולא יודעת כיצד להגיב ואם בכלל עלי להתערב", והוסיפה: "לא תמיד אני מבינה את הסיטואציה כדי שאוכל לקבוע בכלל אם בני צודק וצריך את התמיכה שלי או שמא הוא טועה ועלי להעמיד אותו במקום".
"לפעמים כשמגיעים ילדים להתארח אצלו, קשה לו לחלוק צעצועים עם כולם", המשיכה, "מלחיץ אותו שהרבה ילדים, גם כאלו שהוא לא אוהב, נוגעים לו במשחקים. במקרים קיצוניים הוא הולך לחדר אחרי שרב עם אחד הילדים, או סתם כי הסיטואציה גדולה עליו, ונסגר שם לשעה שעתיים".
"הקושי בלחלוק זו תופעה מוכרת ומובנת", השיבה מיכל, "אחד הדברים שאנחנו צריכים ללמד את הילד זה שהוא צריך לחלוק כי כשהחברים שלו באים אליו, חלק מהעניין זה שהם רוצים לשחק במשחקים שלו", והציעה דרך פעולה: "תאמרי לבנך 'עוד מעט יבואו החברים שלך וירצו לשחק בצעצועים שלך. אני יודעת שאתה לא אוהב את זה, אז בוא נחליט על שלושה צעצועים שנוציא מחדר המשחקים והם לא ייגעו בהם".
עוד הוסיפה מיכל כי לא תמיד יש לנו שליטה 'מי נוגע ולא נוגע': "עם הזמן בנך ילמד שגם אנשים שהוא פחות אוהב נוגעים בדברים שלו- אם זה בבית הספר או במקומות אחרים. יום אחד בנך יאהב מישהי שתאהב מישהו אחר, וגם אז ייגעו לו במישהי שהוא אוהב".
אם כן, מהי הדרך הנכונה לפעול כאשר מתרחשת מריבה בין חברים, או אפילו בין אחים, אבל אנחנו ההורים לא נכחנו בחדר כך שאיננו יכולים לראות את התמונה המלאה? "במקרה הזה, לא ננקוט עמדה", משיבה דליות, "כל אחד מהצדדים יספר סיפור אחר. אנחנו לא רוצים להיכנס לתוכן המריבה כי אף פעם לא נדע מה באמת קרה שם. במקרה של ריב בין הילדים, כנסי לחדר, תגידי 'סטופ כדור הארץ' וקבצי סביבך את כולם. הילדים ינסו להסביר לך מה קרה, אבל את בתגובה רק תרגיעי אותם ותגידי 'בואו נתחיל מההתחלה כאילו מה שהיה עד עכשיו לא היה'".
"ובכלל", הוסיפה מיכל, "כשהילד בן ארבע, עדיף שייפגש בכל פעם רק עם ילד אחד ולא עם הרבה ילדים יחד".
"תני לו ללמוד מהחיים עצמם"
המאזינה סיפרה שגם כאשר המצב הפוך, ובנה הוא זה שבוכה בגלל ילד אחר, גם במקרה הזה היא לא יודעת כיצד להתנהג.
"את לא יכולה לחנך את הילד השני", אמרה דליות, "אבל גם השתדלי שלא להתערב. תני לבנך להתמודד עם הבעיה לבד. הוא בן ארבע, תני לו ללמוד מהחיים עצמם. כשאת רואה שהוא בוכה, תני לו להבין את הסיטואציה ואת מה שעובר עליו". ואם בכל זאת המאזינה מתעקשת לנחם את בנה, כאן מציעה דליות: "תשאלי אותו אם הוא יכול להסתדר לבד או שהוא צריך את העזרה שלך".
עוד אמרה על ההסתגרויות של הילד בחדרו: "את יכולה ללכת אליו בכל מספר דקות ולשאול אותו אם הוא רוצה לצאת. אל תבקשי ממנו לצאת, אל תפצירי ואל תעשי מזה עניין- לא רוצה לצאת, לא צריך, תסתובבי ותלכי", והמשיכה: "אם קשה לו להתמודד עם הרבה ילדים יחד, נסי שוב להוציא אותו כאשר חלקם הולכים הביתה".
בנוגע לאי הנעימות שחשה האם מההתנהגות האלימה של בנה כלפי אחרים, הרגיעה מיכל ואמרה שגם האחרים הם אלימים לפעמים. "אם את רואה את בנך דוחף, יכול להיות שאף אחד מההורים האחרים לא שם לב לכך בכלל. וגם אם ההורה שם לב, אז או שהוא יגיד לבן שלו שישחק עם ילד אחר, או שהוא יבוא ויכעס על בנך. מכאן, בנך ילמד לא לדחוף עוד את אותו ילד כי הוא יפחד מהאבא שלו".
למאזינה הנבוכה הציעה מיכל: "כשאת רואה ילד בוכה בגלל בנך, לכי לילד הזה, תרימי אותו ותגידי לו שאת מבינה את המצב הלא נעים שנגרם בגלל בנך. תביאי לו טישו שינגב את הדמעות, ולבנך אל תאמרי מילה. יכול להיות שהילד באמת עיצבן את בנך, אבל זו לא סיבה לדחוף וזה מה שאת רוצה ללמד את הבן שלך: לא משנה מה קורה, אנחנו לא דוחפים".
עריכה: מיכל דאבי
