"תפסתי מטפל חונק חולה שנפטר באותו לילה"
בלעדי: מטפלת בבית אבות מספרת על מקרה אלימות קשה שהייתה עדה לו
בלעדי לרדיו 103FM: ענת דוידוב שוחחה בתוכניתה עם אדווה (שם בדוי) אשר עזבה את בית האבות בו עבדה לאחר שדיווחה על מקרי אלימות המתרחשים במקום: "עובדים העידו בפניי שהיה טוב יותר אם הייתי סותמת את הפה"
אדווה (שם בדוי) עבדה כמטפלת בבית אבות ולאחר שזיהתה את קיומם של מקרי אלימות במקום ודיווחה על כך - הוחלט שהיא תעזוב את עבודתה. במקביל המשיך בית האבות להגן על המטפל למרות שהחולה שהותקף נפטר במהלך אותו לילה: "זה קרה לפני שנה כשעבדתי במחלקה הסיעודית של בית האבות. באותו יום נכנסתי באקראי לאחד החדרים ותפסתי את המטפל חונק את החולה.
"הייתי בשוק", שיתפה אדווה (שם בדוי): "ידעתי שמדובר במטפל עצבני אך באותה עת הוא היה חבר טוב שלי ומקורב להנהלה. אמנם היה מדובר בחבר לעבודה אך ערך חיי אדם חשוב יותר בעיניי. אמרתי לו שהוא ביצע מעשה פלילי, הוא נלחץ והעיד בפניי שהחולה גוסס ועומד למות. אכן החולה נפטר באותו לילה". עוד היא הוסיפה כי "לא הספקתי להוציא את הטלפון ולצלם ונותרתי במצב של 'מילה מול מילה' נגדו. דיווחתי על המקרה לאחראית המחלקה, שהתלוננה למשטרה".
"נעשה לי לינץ'", העידה אדווה, "ידעתי שיש אנשים שלא מאמינים לי במקום העבודה וחשתי שמתעללים בי נפשית. במהלך החקירות ביקשתי לעבור פוליגרף אך המשטרה סירבה בטענה שתוצאות הפוליגרף לא יהיו קבילות בבית המשפט. חוויתי משבר שבעקבותיו אני מטופלת בכדורים נגד דיכאון עד היום. ההנהלה לא עשתה דבר בנדון".
על המידע שנמסר למשפחתו של החולה סיפרה: "במהלך החקירה נאסר עליי לדבר עם המשפחה אך למיטב ידיעתי סופר להם שהחולה נפטר לאחר שנמצאו עליו סימני חנק. לא ידעו לשייך זאת למטפל הספציפי שעליו העדתי. הסיפור הושתק על מנת להגן על שם המקום ועל המטפל מחשש שיתבע את בית האבות. התעמתי עם המטפל במהלך החקירה יחד עם עוד אחות שהעידה על מקרים נוספים שביצע המטפל, אך ההנהלה המשיכה להגן עליו. סגנית המנהל פנתה אליי, ביקשה ממני לצאת לחופש ולהתרחק ממקום העבודה, אך אני סירבתי. רק לאחר שהתיק נסגר עקב חוסר ראיות והמטפל הוחזר למקום העבודה החלטתי להתפטר, לא הייתי מסוגלת לחזור לשם. עובדים העידו בפניי שהיה טוב יותר אם הייתי סותמת את הפה".
לשיחה הצטרף חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) שהגיב על המקרה הקשה: "תופעת המכות וההשפלה במחלקות הסיעודיות בבתי האבות היא נוראית. לעיתים מסממים את החולים עד לכדי שיגעון על מנת להוזיל את עלויות הטיפול בהם. הפתרון לבעיה זו היא הכרה של משרד הבריאות בתופעה. משרד הבריאות נותן יד להשתקה של הדברים ומדווח באופן מושחת לבתי האבות לפני שהוא מגיע לביקורת. כשפונים למשרד הבריאות ומציגים לו את התופעות הנוראיות הללו הוא בוחר לגמד את הבעיה או להכחיש אותה. לצערנו אין מספיק כוח אדם מיומן שיטפל ביקירים שלנו, מי יהיה מוכן לעבוד בשכר מינימום כדי לקלח קשישים כשניתן לטפל בילדים בבית ולקבל שכר כפול? אי אפשר להתעלם מהעובדה שהתפתחה כאן תרבות של התעללות במספר רב של בתי אבות, כאשר המנהלים פועלים להשתיק את הפרשה ומסיטים את המבט.
"העובדים שנחשפים לסיפורים הללו נותרים במצב בלתי אפשרי", הדגיש שמולי, "עליהם לבחור בין המוסר לפרנסה שלהם. לכן אנו מקדמים הצעת חוק בכנסת ופועלים על מנת שהעובדים החושפים מקרים שמתרחשים בבית האבות יזכו להגנה ולפיצוי מוגבר. סיפורה של אדווה מצער מאוד. היה צריך לעשות משהו בנושא. יש לנסות ליצור קשר עם המשטרה והמשפחה ולבחון שאכן עשו ככל שניתן כדי לגלות את האמת, אני מאוד מקווה שמיצו את כל הכלים לפני שבחרו לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור".
לסיום הוסיפה אדווה: "עשר שנים עבדתי במקום הזה. לא משעמם לי בחיים ואין לי שום סיבה להמציא סיפור כזה. ראיתי במקום הזה כבית שיאפשר לי להישאר בו עד הפנסיה, המקרה שלי הוא אחד מני רבים ויש לשים לתופעה הזו סוף".
עריכה: איתמר זיגלמן
