"הם חתכו אותה מול עיניי כמו מלפפון"
קיי וילסון שרדה ארוע טרור ב־2010 וראתה את חברתה נרצחת • הערב: סיפורה יובא בהרחבה
ענת דוידוב וינון מגל שוחחו בתוכניתם ברדיו 103fm עם מדריכת הטיולים קיי וילסון, שעברה בשנת 2010 חוויה מטלטלת במהלך טיול בהרי ירושלים, כאשר מחבלים שבהם נתקלה רצחו בדקירות את חברתה התיירת: "הייתי חייבת להעמיד פני מתה".
סרט תיעודי חדש ישודר הערב ב-21:00 ב'כאן' והוא צפוי להביא בהרחבה את סיפורה של וילסון, מדריכת הטיולים שעברה בשנת 2010 חוויה מטלטלת בשעה שטיילה עם חברתה ביערות של הרי ירושלים ונתקלה במחבלים שתקפו אותן באכזריות.
על שחוותה סיפרה קיי: "לפני כשבע שנים לקחתי ידידה לטיול עמי בהרי ירושלים, באותה תקופה הייתי מדריכת טיולים שהכירה היטב את האזור. עלינו לתצפית והבחנתי בשני גברים שמסתתרים מאחורינו, לאחר שזיהיתי שמדובר בפלסטינאים הם פנו אליי וביקשו מים. סירבנו והמשכנו בדרכנו. מעט חששתי מהם ולכן הוצאתי את האולר שלי ואמרתי לחברתי שהגיע הזמן שנחזור לרכב. לפתע שמעתי אותה צורחת, כשניסיתי להסתובב לאחור המחבל הפיל אותי לארץ. הצלחתי לדקור אותו עם האולר שלי וזה מה הוביל את המשטרה לפענוח הרצח. הוחזקנו כחצי שעה על הארץ כשסכינים שלופות כנגדנו. ניסיתי לומר להם שאנחנו תיירות שלא מבינות עברית כדי שיניחו לנו לנפשנו אך הם מצאו את תעודת הזהות הישראלית שלי והחליטו לקשור אותי ולשים לי מחסום על הפה. שתינו ישנו זו ליד זו וחשבנו שמדובר בחטיפה".
"זה היה רגע נורא", הוסיפה: "אני התחלתי להקיא ולקרוא תפילת 'שמע ישראל', חברתי התחילה לצרוח ולהתפלל לישו והמחבלים זעקו בכל 'אללה אוכבר'. לפתע אחד המחבלים החל לחתוך את חברתי בגסות מול עיני באמצעות הסכין שידיו. זה היה מחזה קשה, אכזרי ונוראי. במקביל חברו החל לדקור אותי בלהב משוננת שחדרה אל עצמותיי. ידעתי שכדי להציל את חיי אני חייבת לשחק פני מתה. שכבתי על הארץ אך שמעתי את חברתי צורחת ומתה מול עיני. לסיום דקרו אותי בחזה ופספסו את הלב שלי ב-4 מילימטר. לאחר שביצעו וידוי הריגה הם נמלטו מהמקום. ידעתי שנותרה לי משימה אחת כדי לחיות וזה לקום ולהגיע לרכב שלי. אני לא יודעת איך הצלחתי ללכת יחפה עם מחסום בפי לאחר שספגתי 13 דקירות של סכין מחודדת. הלכתי כקילומטר עד שהגיעה העזרה".
"כל יום אינו מובן מאליו"
"כל מי שעבר פיגוע בחייו יודע שהעולם של הנפגעים מחולק לשני תאריכים, לפני ואחרי הפיגוע. איבדתי המון בעקבות הפיגוע אך זכיתי להמון טוב לב. כשהמשטרה הגיעה אליי בבית החולים חשתי שהמלאכים באים לקחת אותי. זכיתי ליחס ורגישות שאינה מובנת מאליו. הערב (ד') ישודר הסרט התיעודי שמספר את סיפורי וחשוב לי לציין שזכיתי גם לטוב ולא רק לרע. אני חיה עם הפיגוע הזה יום יום. עברו מאז שבע שנים והחלטתי לא לשאול את עצמי מדוע זה קרה דווקא לי. אין לי תשובה לזה ואין לי יכולת להתמודד עם זה. למדתי המון מהפיגוע, אני מבינה שחובתי לא לסלוח לרוצחים אך אני קוראת לא לעשות הכללה כנגד כל הערבים. המילה אחרונה ששמעתי בחדר הניתוחים הייתה של המנתח היהודי למנתח הערבי כשקרא לו להעביר את הסכין".
לסיום שיתפה: "החיים שלי ושל משפחת הנרצחת קשורים זה בזה. לפעמים זה גם לא נעים אך מדובר בנישואים לא רצויים. אני מחוברת אליהם כל החיים גם אם זה לא נוח לי. עברתי טיפולים פסיכולוגיים ולעיתים אני גם מרצה בארגון STAND WITH US, ארגון הסברה ישראלי, וכיום חיה בשלום עם שני כלביי המתוקים".
עריכה: איתמר זיגלמן
