יום הזיכרון

"הוא ימשיך לדמם בתוכי עד יום מותי"

האלוף (במיל') דורון אלמוג שיתף את ניסים משעל בשכול על אחיו: "אזרתי אומץ ושאלתי את אמא מה עם ערן. היא אמרה לי שהוא הלך. אין ערן יותר"


צילום אילוסטרציה: Ingram Image

אלוף (במיל') דורון אלמוג, מפקד פיקוד הדרום לשעבר, סיפר על אובדנו האישי המלווה אותו עד היום. בשנת 1973, ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים, נפל אחיו הצעיר, סגן ערן אברוצקי, כשהטנק שלו נפגע מאש סורית. הוא היה בן 20 במותו.

"היו שמועות ששנינו נהרגנו", שיחזר אלמוג את ימי הלחימה בשיחה עם ניסים משעל וספי עובדיה, "ההורים שלי קיבלו את הבשורה המרה ב־16 באוקטובר. כשאזרתי אומץ התקשרתי לאמא שלי ושאלתי אותה מה קורה עם ערן, והיא ענתה: 'ערן הלך, אין לנו יותר ערן'".

בתום המלחמה עלה אלמוג לדרום רמת הגולן ומצא את הטנק השרוף שבו נהרג אחיו. "צילמתי 52 תמונות במצלמת הקודאק שלי, לקחתי שתי פלטות מהטנק ונגרר של מרגמה סורית, והכנתי לו אנדרטה הנמצאת ממש במקום נפילתו".

אלמוג כועס על התפקוד של מפקדיו של ערן: "הם לא הגיעו לבית הוריי עד עצם היום הזה. לא המח"ט, לא המג"ד ולא המ"פ. יכול להיות שמדובר בתחושת אשמה - לא דיברתי איתם אף פעם. בשנתיים הראשונות לאחר המלחמה כעסתי, הייתי מתוסכל, הייתי מוצא את עצמי רץ וצורח את שמו ונשבעתי לעשות כל מה שאני יכול כדי שאצלי זה לא יקרה. שאני לא אשאיר פצוע מדמם בשטח".

הכעס והתסכול נשארו באותה עוצמה אחרי כל השנים?
"ערן נותן לי עוצמות בלתי רגילות. אני מדבר כעת מחדר העבודה שלי, ותמונתו נשקפת מול עיניי. יש בתוכי כאב עצום שהוא נשאר בן 20. כיום הוא היה יכול להיות כבר סבא. יש בי תחושת החמצה ענקית על חיים של בחור צעיר ומוכשר שאבדו. הזיכרונות באים והולכים באופן בלתי נשלט, וגם החסר התמידי והעצום. הוא כל הזמן איתי, והחסר שלו נתן לי כוחות עצומים".

 

עריכה: יניב מורוזובסקי

17/04/2018

הצטרפו לערוץ הווטסאפ של 103fm


הצילום האחרון: ערן אברוצקי ז"ל (מימין) ודורון אלמוג
הצילום האחרון: ערן אברוצקי ז"ל (מימין) ודורון אלמוג  |  צילום: באדיבות המשפחה
Paris