"בתי עדיין שומעת קולות"
אם לנערה שמאושפזת במוסד פסיכיאטרי התייעצה על שיטות טיפול והתמודדות עם הקושי
זה כנראה אחד הסיוטים של כל הורה: סימה, אם לנערה שמתקרבת לגיל 16, מלווה אותה בשנים האחרונות במסע מורכב בין מוסדות פסיכיאטרים, בדיקות וטיפולים. על האתגרים והחששות שוחחה עם פרופ' רפי קרסו בתוכניתו ב־103fm.
לדברי סימה, בתה ציינה שהיא שומעת קולות שמפעילים אותה ואומרים לה מה לעשות. "נאלצנו לאשפז אותה אחרי שלא הסכימה לאכול כי פחדה שמרעילים אותה. היו לה הרבה חרדות ומחשבות פרנואידיות. היא התחילה להתנתק מהסביבה, זה היה נראה כמו פסיכוזה. הצוות הרפואי ניסה כמה תרופות, חלקן עבדו והיו גם כאלה שלא”.
קרסו השיב: "הניסיונות השונים הם הגיוניים. לא כל כדור מתאים לכל חולה, לכן צריך לבדוק את התרופות השונות ולראות מה הכי עוזר מצד אחד - ומצד שני לדאוג למנוע כמה שיותר את תופעות הלוואי".
סימה סיפרה: “כיום, שנה אחרי תחילת הטיפול, הילדה עברה לאשפוז יום. היא התחילה לקבל 'לפונקס' והיא במצב הרבה יותר טוב. היא מתפקדת כרגיל ולומדת בבית ספר שנמצא צמוד למחלקה. עם זאת הצוות הרפואי לא מבין איך קורה מצב שהיא נוטלת את התרופות אך עדיין שומעת קולות. אנשי הצוות החליטו לעשות לה בדיקת דם, שבודקת את רמת ה'לפונקס' בדם". הבדיקה, שהרופאים הגדירו כנדירה, מיועדת לבחון לעומק את מינון התרופה.
לדבריה, לאחרונה חל שינוי לטובה במצבה, אבל יש עוד מקום לשיפור. "עכשיו אני מנסה לעזור לה לפני שיעלו לה את מינון התרופות", אמרה.
פרופ' קרסו הרגיע: “לאחר בדיקת הדם יראו מה מצבה. אם רמת ה'לפונקס' תהיה נמוכה אז אין לך מה לדאוג אם יעלו לה קצת את המינון. אם הרמה תהיה גבוהה הם לא יעלו אותה יותר".
האם ציינה עוד כי “התרופות הופכות אותה לישנונית וגם מעלות את רמת התאבון ומשפיעות לה על המשקל". קרסו השיב: “הגוף מתרגל למינונים גבוהים. יכול להיות שבהתחלה היא תהיה עייפה, אך זה יעבור לאט לאט. בנוגע למשקל - אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. לרוב התרופות האנטי־פסיכוטיות יש תופעות לוואי של השמנה לצערנו. עלייך לדאוג קודם כל למצבה הבריאותי ואחרי זה לקוות ששאר הדברים ישתפרו. זאת תרופה טובה והרופאים יודעים מה הם עושים".
כשנשאל פרופ’ קרסו על טיפול בקסדה מגנטית, שמאחוריו עומד הפרופ' פנחס דנון מבית חולים הפסיכיאטרי בבאר יעקב־נס ציונה, השיב: "היא טובה והוכיחה את את עצמה בשדות אלקטרומגנטיים, בעיקר בטיפול בדיכאון - אבל במצבים של סכיזופרניה ופסיכוזות היא עוזרת רק בחלק מן המקרים. מכיוון שאיני בקיא בכל הפרטים של בתך עלייך להתייעץ עם הרופאים המטפלים האם כדאי לשלב את הקסדה הזאת בטיפול. גם אם אין להם ניסיון בטיפול שכזה, אני חושב שלא תהיה להם התנגדות. הבעיה היא פרוצדוראלית כי בדרך כלל היא אינה ניתנת בסל התרופות, ואפשר להשיג אותה רק באופן פרטי".
לסיום שאלה סימה מה עמדתו של קרסו לטיפול בהיפנוזה, שעליו המומחים לא ממליצים. “יש לי ניסיון רב בנושא. הייתי יו’’ר לאגודה להיפנוזה קלינית ומחקרית בארץ וטיפלתי כך בחולים - אך לא הייתי ממליץ לעשות זאת", השיב קרסו, "זהו תהליך דיסוציאטיבי והיא במצב כזה. בתך מנותקת ואין לה הפרדה בין המציאות עצמה למה שהיא חווה. אחת הסכנות בהיפנוזה היא להיכנס למצב פסיכוטי. תשאירי את הטיפול לפסיכיאטרים, יש להם ידע רב בנושא".
ערכה: אפרת שער
