במותו עיצב חיים של אחרים

מאזין שיתף את נתן זהבי בחבר שהשפיע עליו רבות, ונפל בהר דב בשנת 1987 • "האדם הזה היה כל כך הרבה במחשבות שלי, ומשפחתו לא ידעה - עד לאחרונה"

בשיחה עם נתן זהבי, ביקש מאזין לספר את סיפורו היכרותו המיוחדת עם חלל צה"ל, טוראי אורן כמיל ז"ל - היכרות קצרה ששינתה את חייו. המאזין שיתף בזיכרונותיו מהכפר הירוק, שם הכיר את אורן ז"ל, שהיה לו לעזר בתקופת הלימודים. לאחר שהתגייס לצבא, נפל בשנת 1987 בקרב בהר דב, רק בן 19 במותו. המאזין סיפר כיצד הפך לחלק כה גדול ומשמעותי בחייו, ואף סיפר על הקשר עם משפחתו של אורן שנוצר לאחר 33 שנים.

המאזין קפץ 35 שנה אחורה בזמן לימים בהם היה נער מתבגר ולמד בבית הספר 'הכפר הירוק'. "הייתי בחמישית והייתה לנו השבעה מסורתית שכול השמיניות באים בלילה ולוקחים את הילדים. באמצע הדרך נפלתי בשדה מאחורה ובא מישהו, תפס אותי כמו שק, הרים אותי ולקח אותי לאזור של ההשבעה. כשהוביל אותי, ראיתי את הבן אדם והוא שאל אותי – 'אתה בסדר? אם תצטרך משהו תבוא אליי', אמר.

עוד על טוראי אורן כמיל ז"ל באתר יזכור

הוא סיפר כי מדובר היה באחד מבוגרי הכפר שהפך לימים להיות "סוג של חונך סמוי שלי בכפר. לא התעסקו איתי כי ידעו שאם מתעסקים איתי - מתעסקים איתו". הוא שיחזר את הרגע בו קיבל את הבשורה הקשה על נפילתו של אורן כמיל ז"ל בשנת 1987, "אני הייתי עוד בכפר וכששמעתי את זה הצטמררתי, לא ידעתי מה לעשות באותו רגע", ונזכר כי "הייתי בשישית- תחילת שביעית וכשהתגייסתי לצבא אמרתי בתוך הלב – 'אני רוצה להתגייס ליחידה בה שירת'. זה כל כך השפיע עליי". הוא הלך בעקבותיו והתגייס לגדוד 'צבר', "הגדוד שלו וכששירתי בלבנון שירתי גם במוצבים שליד הר דוב, איפה שהוא נהרג".

בכל שנה, כך סיפר המאזין, הוא "מסתכל על שמות הנופלים וזוכר אותו", אך הודה כי מעולם לא ניסה ליצור קשר עם המשפחה של אורן. השנה החליט לעשות מעשה, "דווקא עכשיו בתקופת הקורונה וזה שאני בבית, קמה קבוצה בפייסבוק שנקראת 'סיפורים מהמוצבים' של הבחורים ששירתו בלבנון, עלה לי רעיון לחפש את המשפחה שלו בפייסבוק". הוא הצליח לאתר את אחותו של אורן ז"ל, "היא כל כך התרגשה ואמרה לי – 'לא ידעתי שלאח שלי הייתה כזאת השפעה על עיצוב של בן אדם'".

"יש לי ילדים - בזכותו"

המאזין בן ה־49 הוסיף ושיתף כי הוא "נכה צה"ל 35%, פוסט־טראומטי מאירוע שקרה לי ביריחו ב-1993. אני נשוי, גר במודיעין, יש לי 4 ילדים וזה הרבה בזכותו, הרבה. כל השירות הצבאי שלי וכל החיים שלי עוצבו דרך אותו בחור שקוראים לו אורן כמיל, אותו ילד צעיר שנהרג בגיל 19 בצורה מסוימת השפיע על החיים שלי. כל מה שעברתי בצבא, כל מה שקרה לי והבן אדם שאני זה בזכות מה שעברתי ובזכותו", אמר.

לדבריו, "באותו מקרה רע שאירע לי ביריחו, כששכבתי שם לפני שבאו לחלץ אותי שעה וחצי - חשבתי עליו, באותו זמן שהייתי בלבנון באותו מוצב שהוא היה - חשבתי עליו. הבן אדם הזה היה כל כך הרבה במחשבות שלי והמשפחה שלו אפילו לא ידעה. הוא השפיע ועיצב את כל כור ההיתוך של החיים שלי בצבא, למרות שההיכרות שלנו הייתה קצרה".

לסיום, המאזין סיפר כי לאחר שיצר קשר עם משפחתו של אורן, "מחר אשתתף איתם במין 'אזכרת זום' מיוחדת לזכרו".

 
עריכה: עופרי גליכמן