"אין הרבה שמביאים את התשוקה של אבא"
5 שנים לאחר מותו של מאיר איינשטיין ז"ל, בתו סיוון שיתפה בכאב וגעגוע: "אני מספרת לבני על סבו, ואומרת לו שהוא צריך לשמור על שם המשפחה"
5 שנים בלעדיו: זה כמעט בלתי נתפס, אך חמש שנים שלמות חלפו מהיום בו נדם קולו של שדרן הספורט הבלתי מעורער, איש הכדורגל והאדם שכל כך אהב את המגרש מאיר איינשטיין ז"ל, לאחר התמודדות עם מחלה קשה שקטעה את סיפור חייו.
כחלק מהמשדר המיוחד לזכרו ב־103fm, שוחחו שרון דוידוביץ' וצביקה שרף עם בתו סיוון, שסיפרה בכאב על הזיכרונות, וכאבה את האבדן שלא הופך פשוט יותר. "זה פתאום זרק אותי אחורה לשמוע את הקול של אבא, זה היה מרגש", הודתה. "תמיד אמרו לי שזה נהיה קל יותר עם הזמן, אך זה לא. זה כל הזמן מלווה אותי, לדעת שאני גרה בעיר של אבי בלונדון. יש לי ילד בן שש שאבא זכה להכיר אותו עד גיל שנה. אני אומרת לו שהשם איינשטיין חשוב ביותר, ושהוא צריך לשמור עליו".
בהמשך, שיתפה: "אני חושבת שאחד האתגרים הגדולים שלי הוא לוודא שהילד לומד עברית כדי שיוכל להקשיב לכל השידורים ולמה שאבא השאיר מאחור, על מנת שיבין כמה גדול הוא היה בתחום הספורט ובכלל. אני מתחילה להראות לו דברים, אני לא חושבת שהוא לגמרי מבין, אבל אני משתדלת".
"אין הרבה שמביאים את התשוקה שאבא הביא"
על איינשטיין שהיא הכירה כאב, אמרה סיוון בעצב ובגעגועים: "אני חושבת שהדמות הציבורית של אבא היא לא בהכרח הפרטית, יודעים שהוא היה אדם מאוד סגור ופרטי. הוא היה מאוד משפחתי ותמיד מאוד התעניין בנו. הרבה אוהדים גם מעריכים את מה שאבא הביא לשידורים שלו, אין הרבה שמביאים את התשוקה והידע שהוא מביא, הוא היה במשחק, זה היה הדבר הכי חשוב לו, הוא היה מקצועי. זה תמיד מחמם את הלב לשמוע".
בסיום, חלקה עם צמד המגישים וקהל המאזינים את אחת מחוויותיהם המשותפות יחד: "הייתי מלווה אותו לכל המשחקים, ואני חושבת שאלו היו הרגעים המיוחדים שלנו יחד, הייתי רואה אותו בגדולתו במגרש, אלו תמיד הרגעים הפרטיים טובים שלי ושלו שיישארו אותי".
עריכה: מיכל קדוש
