אל תיקחו את כוח הרצון כמובן מאליו
הפסיכולוג החברתי אלכס שילמן הסביר על כך: "כוח הרצון שלכם הוא בעצם שריר וצריך לתת לו לנוח - אל תעמיסו מטלה אחר מטלה"
הפסיכולוג החברתי אלכס שילמן הגיע להתארח באולפן של ורדה רזיאל ז'קונט, ושוחח איתה על הספר 'כוח הרצון', שכתבו ד"ר רוי באומייסטר וג'ון טירני. במרכזו קיימת טענה ששליטה עצמית זה הדבר הכי חשוב בחיים.
"כוח הרצון שלכם הוא בעצם שריר, וכמו ששריר מתעייף לפעמים וצריך לתת לו נוח - אותו דבר גם עם כוח הרצון", הסביר שילמן, ופירט: "זה אומר שאם השקענו המון אנרגיה, בכל מטרה - זו יכולה להיות עבודה, ויכוח נוקב, פתרון חידות - כוח הרצון שלנו הידלדל וצריך לתת לו זמן לחזור לעצמו".
לדבריו, "אין טעם לכעוס על עצמנו ששוב אכלנו את הממתק הזה או שלא רצנו בבוקר, אחרי שהשקענו את המאמצים שלנו במקום אחר. תנו לו לנוח, אל תעמיסו מטלה אחר מטלה".
עוד הסביר: "באומייסטר אומר, 'תרפה אחרי הצלחה אחת, תחכה קצת, ואז תשיג את ההצלחה הבאה. תפעיל את כוח הרצון, חשוב להשיג דברים בעזרת מאמץ, אבל לא ברצף. בכל רגע נתון, עדיף לנו להשתדל להפנות את כוח הרצון שלנו למטלה, הבאמת חשובה כרגע".
"לא הגרביים הנקיים או המלוכלכים יגרמו לך להצליח או להיכשל במבחן"
במהלך השיחה, ורדה תהתה, האם סטודנטים צריכים להשתמש במשאב כוח הרצון כדי לסדר את החדר, לפני שהם מתכוננים למבחן, או דווקא - לדאוג יותר למבחן עצמו ופחות לנקיון החדר?
שילמן השיב כי "יש סטטיסטיקה מפורסמת, שכאשר מספר החסידות מעל שמי לונדון גדל - מספר התינוקות שנולדים, גדל גם הוא. גם הגרביים והמבחנים, זה קצת בכיוון הזה. זה לא שהגרביים הנקיים או המלוכלכים יגרמו לך להצליח או להיכשל במבחן, אבל אם הפעלת אקסטרה כוח רצון במקום אחד, אז בעצם דילדלת את כוח הרצון שלך - יהיה לך קשה יותר לשבת עכשיו שלוש-ארבע בקשב ובריכוז לחזור לקראת המבחן".
וגם: על מה להחמיא לילדכם? "מאמץ, שקדנות, דברים שאפשר לעבוד עליהם. אם אנחנו מחמיאים לילד על כישרון, מה הוא יעשה עם זה? אם אנחנו מחמיאים על מאמץ, אז הוא יוסיף עוד מאמץ. זה פער מאוד מהותי בין חינוך לכוח רצון ותפיסה של זה, אל מול חינוך לאיזושהי דמות קבועה - יפה, חתיך, מוכשר, וזה עלול להתנפץ כשהוא יפגוש קשיים", סיפר.
"ככל שכוח הרצון שלנו מדולדל יותר, אנחנו חושבים בטווחי זמן קצרים יותר"
בהמשך השיחה, הסביר שילמן כי "ככל שכוח הרצון שלנו מדולדל יותר, אנחנו חושבים בטווחי זמן קצרים יותר. מכורים למשל, כשנותנים להם להשלים משפטים - הם בדרך כלל ישלימו את המשפט על משהו שיקרה מחר, מחרתיים, השבוע. הם עסוקים בהווה".
עם זאת, הוא ציין כי "אנשים שהם לא מכורים, הרבה פעמים, ישלימו את המשפטים על עוד שנה, שנתיים, חודש. ככל שאנחנו יותר מדולדלי כוח רצון, כך אנחנו יותר סגורים כביכול בראיית מנהרה על המחר והמחרתיים".
לטענתו, "יש לזה שתי השלכות לפחות. אחת, היא לעזור לעצמכם להסתכל לטווח ארוך. תציבו מטרות שהן גם לטווח הקצר, אבל גם הארוך. תרחיבו את המבט שלא תיקלעו לתוך ראיית המנהרה הזאת, בגלל שאתם מותשים מהעבודה או מכל דבר אחר. ההשלכה השנייה היא ששווה לשים לב לעצמנו. להיות קשובים. אם אנחנו רואים פתאום שאנחנו מאוד ממוקדים בדרך מתישה, רק באירועים של ההווה והקרוב, שווה אולי לתת מנוחה רגע לכוח הרצון שלנו, כנראה שהתעייפנו, כנראה שכוח הרצון שלנו התעייף".
עם זאת, ציין: "על הרגלים, אנחנו לא מבזבזים מאמץ. אם יש לנו הרגל לקום בשש וחצי או 11 וחצי, אז אנחנו לא נבזבז מאמץ על לעשות את זה, כי זה כבר בתוך ההרגל שלנו".
הוא הציע: "תשתמשו בכוח הרצון שלכם כדי לבנות חיים כאלה, שבהם תצטרכו להשתמש בו כמה שפחות, זאת אומרת, לתכנון של ההרגלים שלנו. אם נצטרך כל יום להשתמש בו כדי לקום בשש וחצי, לא יישאר לנו לדברים אחרים. אבל אם בנינו הרגל, אנחנו מפנים את כוח הרצון לדברים אחרים ומתקדמים שלב אחר שלב".
