עת צפירה

כספית ומגל על הרגע בו הם מתייחדים הלכה למעשה עם זכר הנופלים • בן: "משבצת זמן שאני ממלא בתוכן" • ינון: "קראתי תהילים לעילוי נשמתו של חלל"

בפתח שעת התוכנית השנייה, שוחחו בן כספית וינון מגל על השכול הכבד, הנוכח בפינות רבות בחיינו כחברה. "במשך שנים, לא ידעתי מה עושים בצפירה", הודה ינון.

"זה כך מהרגע בו אתה ילד וחושב על דברים נוראיים, ועד השנים האחרונות בהן אתה תוהה במי להתרכז. אין איזה משהו שאתה אומר שפה המחשבה. אתמול כשקראתי תהילים, אתה רואה שם של חלל למעלה ואתה קורא את זה לעילוי נשמתו". 

"אני חוויתי את זה גם כשאבי נפטר", השיב בן. "לא מעט אנשים מתקשרים ומעדכנים אותך כשהם מתפללים. אני חושב שיש לנו פה את קו פרשת המים בין היהודי הדתי ליהודי הלא דתי, כי מבחינתי לא עושים כלום. זה היופי של הצפירה, אתה מדומם מנוע ועומד שם. זו משבצת זמן חלולה וריקה שאני ממלא אותה בתוכן. זה באמת ההבדל בין שני העולמות". 

• זיכרון
• יום הזיכרון
• חללים