שביתה מצד ראשי הרשויות? "לא הגיונית ולא הוגנת"
עו"ד שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר, הגיב לשביתה נגד חוק הארנונה: "זה שמרכז העסקים נמצא בתל אביב, זה לא שהכסף הוא של תושבי תל אביב"
נחשפה הצעת חוק הארנונה החדשה של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, אשר קובעת כי מתוך הגידול השנתי בארנונה, שלא מבתי מגורים, כל רשות מחוייבת להפריש סכום קבוע שיעבור ישירות לקופת קרן הארנונה. בשיחה עם ענת דוידוב ב־103fm, עו"ד שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר, התייחס לדברים והגיב לשביתה מצד ראשי הרשויות.
"אנחנו בוחנים כרגע את דרך הפעולה לגבי השביתה, שלדעתנו לא הגיונית ולא הוגנת", אמר עו"ד הייזלר בפתח השיחה. "אנחנו בוחנים את זה, משרד האוצר הוא לא השחקן היחידי שמשתלב באירוע. אני גם יודע שיש יוזמות פרטיות שמתכוונים לפנות לבית המשפט. אנחנו בוחנים האם זה נכון והזמן".
דוידוב ביקשה לחדד ותהתה האם נשקלים צעדים משפטיים. מנכ"ל משרד האוצר הבהיר: "נשקלים בוודאי. אנחנו מול משרד המשפטים, בוחנים את הצעד הזה. אנחנו לא שמחים ללכת לכיוונים כאלה. אנחנו באמת מקווים שראשי הרשויות יתעשתו. במיוחד לאור העובדה שכבר הייתה הסכמה עם המרכז לשלטון מקומי, זה היה מתווה פשרה שהסכמנו כבר ביום חמישי האחרון. אני בעצמי לחצתי יד עם יו"ר השלטון המקומי ביבס. אני לא יודע לומר שהיה לחץ, אני ישבתי איתם, המו"מ מתנהל הרבה מאוד זמן ובשבוע האחרון ישבתי איתם רצוף שעות על גבי שעות, השיח היה נינוח והגענו להסכמות. היה נראה שאנחנו מגיעים לעמק השווה. אני לא חושב שהיה שם שיח תחת לחץ, לא ברור מה קרה בסוף השבוע".
באשר להתבטאותו של שר האוצר אשר הותיר את הרושם כי ילכו על המהלך בכל הכוח, הדגיש: "אני חושב שהאמירה המאוד נחרצת היא שלא מדובר בעז אלא ברפורמה מאוד חשובה שבאה לתקן עיוות של שנים בנושא הארנונה העסקית, נושא שקריטי למשבר הדיור ולתפקוד נכון של ערים לא רק במרכז. זה לא אירוע שצץ היום, אירוע שמתנהל באוצר הרבה מאוד זמן. לא צריך לשלוף אותו החוצה כשהוא יכול לעבוד. מדובר באירוע מאוד חשוב למדינת ישראל, מדובר בחלוקה נכונה ושוויונית של ארנונה עסקית".
"אנחנו מדברים על חלק מאוד מארנונת העסקים - 27 אחוזים במקרה הכי גבוה"
"אין שום סיבה שבניין אחד בתל אביב יכניס כמעט יותר מחצי מארנונה עסקית שמגיעה לנתיבות", הוסיף, "אחד הטיעונים המקוממים יותר בכל האירוע הזה זה שלוקחים כסף מתושבי תל אביב, ראשון לציון ומעבירים לירוחם. זו טענה לא נכונה. זה הכסף של כל המדינה, של כל מי שחי במדינה הזו. המדינה במשך שנים קיבצה את מרכזי העסקים בתל אביב אבל זה לא כסף ששייך רק לתושבי תל אביב. אנחנו מדברים על חלק מאוד קטן מארנונת העסקים, על 27 אחוזים במקרה הכי גבוה".
עוד הדגיש מנכ"ל משרד האוצר כי "אנחנו מתכוונים ללכת עם הנושא הזה עד הסוף - רפורמה קריטית, חיונית, קריטית גם להצלחת משבר הדיור. היא תתן כלים לאותן ערים שרוצים לבנות ותתן להן את האפשרות לתת שירות טוב לאזרחים שלהן".
בהמשך, התייחס עו"ד הייזלר לביקורות נוכח הכספים הקואליציוניים ואופן חלוקתם: "בסופו של דבר הסכמים קואליציוניים תמיד היו ותמיד יהיו. אני חושב שתמיד היו סכומים גדולים, השאלה לאן הם הלכו. הנקודה זה לא הכמות, הנקודה זה מה עושים עם הכספים האלה. פה הונח מסמך של ראש אגף התקציבים לגבי הנושא של יותר אוכלוסיות שאמורות להשתתף במעגל העבודה. בנושא הזה אני אומר את המובן מאליו - אנחנו צריכים לשאוף שיותר ויותר אוכלוסיות יהיו במעגל העבודה. השאלה אם נכון לעשות את זה בכפייה, ולומר 'אנחנו לא ניתן לכם כספים בכלל, לא נשווה את החינוך שלכם', ואני חושב שזה לא הצליח ולא עבד. לכן הדרך לטעמי, מה שהממשלה החליטה זה מה שהממשלה החליטה, תפקידי כרגע כמנכ"ל משרד האוצר להבין שלפנינו אירוע של הצורך בשילוב אוכלוסיות רבות בעולם התעסוקה".
"משעה שהממשלה החליטה לקחת את הכספים הקואליציוניים, זה תמיד היה, תפקידי כמנכ"ל האוצר לבוא ולמצוא פתרונות למצב שנוצר", טען, "על השולחן שלי מונחות לפחות שלוש תוכניות לשילוב של לימודים טכנולוגיים ומדעים, כמו גם החשיפה למרכזי תעסוקה כאלה ואחרים. תפקידי בסופו של דבר כאיש מקצוע, כשהתקבלה אותה החלטה, וההחלטה מבוססת על הרבה ערכים שונים שלאו דווקא משקפים איזה אינטרס אחד. מרגע שהתקבלה החלטה תפקידי למצוא את הדרך כן למצוא פתרונות נוספים לשלב את אותן אוכלוסיות בשוק התעסוקה. זה לא עניין של שלמות ובעניין הזה התקבלה החלטה, ואני חושב שאין אפשרות לעשות דברים כאלה בכפייה. על זה אני עומד ואומר את זה כל הזמן - כפייה לא תעזור פה. בשורה התחתונה, האוכלוסיות האלה צריכות להשתלב בשוק התעסוקה? בוודאי".
"הבעיה הגדולה זה התחלות הבניה"
לקראת סיום, התבקש הייזלר להגיב נוכח ההתייקרויות במגוון התחומים בארץ: "קודם כל אנחנו מיד לאחר התקציב נקים צוות, נקבע בהחלטת ממשלה, לטיפול בריכוזיות בשוק המזון. שמנו את זה כמטרה - להוריד את המחירים של מוצרי הבסיס ולא רק. אני מאוד מקווה שהצוות הזה יתחיל לפעול מיד עם סיום התקציב. שמנו לנו למטרה בהחלט לטפל ביוקר המחיה, להוריד מחירים, איך פותחים עוד חברות וייבואנים. אני חושב שזו אחת המסקנות הכי גדולות שיש לנו ואני גם מקווה שנעמוד בזה. זה לא סוד, אנחנו אומרים את זה ודיברנו על זה בתפקידי הקודם, שמחירי הדירות בסופו של דבר יתמתנו ואולי אפילו יתחילו לרדת ואנחנו בהחלט רואים את זה".
"הבעיה הגדולה זה התחלות הבניה. אנחנו צריכים להגיע למצב שהן יהיו בהיקפים דומים למה שהכרנו כי אחרת נמצא את עצמנו בעוד שנתיים במצוקה אפילו יותר גדולה. גם חוק ההסדרים הזה שעכשיו יעבור פותר המון בעיות שהיו בתחום הנדל"ן. דברים שהתחלנו קודם כמו וועדה ארצית להיתרים, נושא התשתיות. מגוון כלים נוסף שאנחנו עובדים עליהם כמו תמריצי מיסוי. יש צעד מאוד גדול שאנחנו בוחנים להפחתת מס רכישה בהתאם להתקדמות הבניה", הסביר.
כמו כן, כאשר נשאל האם הם מצטרפים לקריאת הקבלנים לנגיד בנק ישראל לא להעלות את הריבית, השיב הייזלר כי "אנחנו לא אומרים לנגיד ולא נכנסים למסגרת השיקולים שלו. בסופו של דבר הריבית חשובה גם למניעת האינפלציה, המשפיע הגדול ביותר על יוקר המחיה. אני סמוך ובטוח שהוא יעש המה שצריך כדי למצוא את האיזונים הנכונים. לא חושב שמתפקידי לקרוא לו מה לעשות. אני כן אומר שלצד זה אנחנו כן צריכים למצוא מנגנונים נוספים, גם מנגנון קרן הארנונה קריטי כדי לעודד כמה שיותר התחלות בניה. להתערב לנגיד בריבית? נראה לי שזה צעד שלא ראוי לעשות".
עריכה: שני רומנו
