"בשנים האחרונות יוצא כי היועמ"ש קובע לממשלה את הכול"
כך טען עו"ד אילן בומבך אודות עמדתה של גלי בהרב־מיארה על העתירה לבג"ץ לתיקון חוק הנבצרות • הסביר: "יש מחלוקת עתיקת יומין מה סמכויות היועמ"ש"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה התבטאה על העתירה לבג"ץ בנושא התיקון לחוק הנבצרות. זאת, בעקבות שימוש לרעה, שנעשה, לדבריה בסמכות הכנסת למען ראש הממשלה בנימין נתניהו. עו"ד אילן בומבך הביע את דעתו בנושא עם אראל סג"ל ודוד ורטהיים.
"אני יכול להגיד לך שאני מאוד הופתעתי לראות את התשובה של היועמ"שית, במיוחד לאור הנימוקים שבה. היא כותבת שזה נועד לסייע כביכול לראש הממשלה במצבו המשפטי. אני לא יכול להבין את זה מכמה סיבות", אמר, והוסיף: "קודם כל, התיקון הזה היה הכרח המציאות. מה כתוב שם? חוק יסוד הממשלה בנוסחים הקודמים שלו קבע ש'אם נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו, יחליף אותו כך וכך' - מי יחליט מתי נבצר? באילו נסיבות ייקבעו שנבצר? כל הדברים האלה לא הוסדרו בחוק, לכן היה מאוד חשוב להסביר מה זה נבצר. נבצר בגלל שהוא מפר משהו? בגלל שהוא עושה משהו?"
לדבריו, "לקחו מצב שאומרים, 'מה זה נבצר?' משהו שכל בר דעת יכול היה להבין את זה. נבצר ממנו מבחינה בריאותית, מבחינה נפשית, בדיוק מה שהחוק בא ותיקן. עכשיו, גם כתוב מי יכול להחליט על זה. מי הגורם שיכול להחליט שנבצר? יועץ משפטי לממשלה? שופטים? לא. באו וקבעו, הכנסת יכולה ברוב מיוחד שקובעים אותו. כך ראוי, זו מדינה מתוקנת, זו ממשלה דמוקרטית. ככה מתנהגים. אי אפשר שאדם מחוץ לכנסת, מחוץ לבית הנבחרים, יחליט סתם, נבצר ממנו".
"יש מחלוקת עתיקת יומין מה הסמכויות של יועץ משפטי לממשלה. האם הוא יכול להחליט על דעת עצמו? האם הוא יכול לסתור את עמדת הממשלה? אז הדעה המקובלת בשנים האחרונות, כן, הוא יכול להחליט מה שהוא רוצה, גם אם הממשלה חושבת אחרת. מסתבר שאם אתה מעמיק חקר, אתה בודק שזה לא מה שהיה מעולם", הוסיף.
הוא הדגיש כי "היו שתי ועדות משפטנים, כל אחת הייתה בראשות נשיא בית משפט עליון - אחת, אגרנט ב־1962 והשנייה שמגר ב־1998. שתיהן קבעו במפורש שברגע שעמדת היועץ המשפטי לממשלה סותרת את עמדת הממשלה, עמדת הממשלה גוברת. הממשלה צריכה להביא בחשבון, בשיקוליה, את עמדתו של היועמ"ש. היא צריכה לשאול אותו מה עמדתו המשפטית, אבל היא לא כבולה לה. העמדה הזאת מדריכה אותה, היא יכולה לסטות ממנה. מה שקורה בשנים האחרונות, החל מתחילת שנות ה־90 למעשה, שהיועץ המשפטי לממשלה קובע בשביל הממשלה את הכול".
"הפעם היחידה והאחרונה שנתניהו חתם על הסדר ניגוד עניינים הייתה בשנת 2020 בתקופתו של מנדלבליט כיועץ משפטי לממשלה", הדגיש, "אז לא הייתה רפורמה, אף אחד לא דיבר על רפורמה, מה שכן היה, דיברו על זה שהוא יכול למשל להחליט מי יהיו הנציגים של הקואליציה בוועדה למינוי שופטים, הוא לא יוכל להחליט מי יהיו השופטים שייתמנו בבית משפט עליון או בבית משפט אחר".
לטענתו, "זה ההסדר היחיד שקיים. מעולם הוא לא חתם על הסדר אחר. עכשיו הוגשה עתירה לבג"ץ בטענה שנתניהו כביכול מפר את הסדר ניגוד העניינים. היועצת המשפטית לממשלה אמרה שצריך לדחות את העתירה, כיוון שאין פה שום עילה. אי אפשר לפעול נגדו ולהעביר אותו מכהונתו בגלל עניין כזה. אז איך יכול להיות שטוענים שחוק הנבצרות בא לסייע לו? הוא בא לסייע אם הוא היה נמצא במצוקה, אילו היה איזשהו חשש שהיועמ"שית חושבת שצריך לקבל את העתירה וצריך להעביר אותו מכהונתו, אבל היא לא אומרת את זה".
"כשנתניהו אמר 'אני נכנס לאירוע' - נפתחו עליו שערי הגיהינום"
בהמשך טען בומבך: "כשנתניהו אמר 'אני נכנס לאירוע' - זהו, באותו רגע נפתחו עליו שערי הגיהינום. באותו רגע הוגשו העתירות, אמרו לו 'אתה לא יכול להתערב, אתה לא יכול להיכנס לזה'. מה מדהים? שלפני 3 ימים או יומיים, שמענו את הנשיא לשעבר אהרן ברק, דרך אגב, אדם עם המון זכויות, הוא עשה הרבה מאוד דברים חשובים במשפט - אבל הדבר שהוא אומר, 'אני קורא לראש הממשלה להיכנס לזה, לפתור את זה'. לא רק הוא לבד אומר את זה, אומרים את זה המון אנשים אחרים", ציין.
"מה עושה היועמ"שית? רואה את הבן אדם היחיד שיכול לגשר פה כמו שצריך בסכסוך הזה, מנטרלת אותו. אם היא הייתה אומרת לו 'תעשה את זה בצורה סדירה, אל תתערב, אתה לא תהיה תהיה מעורב במינוי שופטים, כמובן שלא דברים שקשורים למשפט שלך, זה היה יכול להיות הגיוני, אבל היא לא עושה את זה, היא אומרת, אתה לא נכנס לאירוע, אתה משותק'. על זה העתירה. למה טוענים שהוא בניגוד עניינים? בגלל שהוא אמר 'אני נכנס לאירוע', ובאותו רגע, שמים לו משקולות על הרגליים ואומרים לו, 'אבל אתה לא יכול להיכנס'", הסביר.
לקראת סיום השיחה, התייחס גם לקריאות לאנשי מילואים להפסיק את שירותם, וטען: "סעיף 109 לחוק העונשין בא וקובע שמי שקורא ומשדל אנשים להשתמט משירות, עובר עבירה, עבירה מאוד חמורה שעונשה עד 5 שנים. עד היום, מעולם לא הוגשו כתבי אישום על הסעיף הזה, ודרך אגב, גם היום אני קורא שלא להגיש כתבי אישום על הסעיף הזה. אני לא חושב שזה דבר שיעזור להרגיע את הרוחות. אני רק רוצה להגיד לכל אלה שרוממות הדמוקרטיה בגרונם, תזכרו שהדבר הכי חשוב זה קודם כל שלטון החוק ולא להמריד ולא להסית, ולא לפעול בניגוד לחוק. אנחנו כולנו רוצים דמוקרטיה".
