"אולי אחד הצעדים הכי קשים שעשיתי אי פעם"
ד"ר אור גורן, מנהל חדר ניתוח בבית החולים איכילוב, הצטרף למחאת הרופאים המסתמנת בקרב אנשי המילואים • עוד הבהיר: "אם תפרוץ מלחמה - כמובן שאבוא"
מחאת הרופאים במילואים: ד"ר אור גורן, מנהל חדר ניתוח בבית החולים איכילוב, הוא בין הרופאים שחתמו על מכתבי הפסקת ההתנדבות במילואים זאת בשל המשך חקיקת הרפורמה המשפטית על ידי הממשלה. בשיחה עם אריה אלדד שיתף על עברו הצבאי ובתחושותיו.
"הייתי בין אלו שריכזו את המכתבים והגישו אותם לקצין הרפואה הראשי", הודה. "יש לי חברים ביחידה וגם יש לי עבר צבאי ארוך קרבי, וגם יש לי אבא ז"ל שהיה ניצול שואה שהגיע לכאן ללא כלום ונפצע אחרי שישה ימים בקרבות על שחרור ירושלים. הצעד הזה היה אולי אחד הצעדים הכי קשים שעשיתי אי פעם, וקשה לומר שהוא בא בקלות".
לאור אמירותיו תהה פרופ' אלדד האם מצדו שחבריו ימותו במהלך מלחמה, וד"ר גורן הבהיר: "בוודאי שזה לא מה שאני אומר. אם חלילה תפרוץ מלחמה והצבא למרות ההצהרה שלי יבקש שאני אבוא כמובן שאני אבוא. אבל האמירה שלנו, אם אני לא אדרש לבוא אז אני אתן את השירותים הרפואיים שלי פה באזרחות למי שיזדקק. תמיד צריך גם עורף אזרחי רפואי. אני אומר שהמצב הוא גרוע בהרבה".
"הרי איך הגיעו בכלל ה־300 מכתבים האלו אלינו? שמעתי יותר ויותר רופאים שאומרים 'אני לא בא יותר, אני מוגלה, אני אליטות, פריווילגים, אני לא בא יותר'. הטענה שלי היא שעל כל אחד כזה שבכאב לב כתב מכתב קורע לב, יש לנו את כל המכתבים האישיים האלה שמתארים אהבת ארץ, יש כאלה שפשוט מצביעים ברגליים כי נמאס להם, כי הם מרגישים שהם לא רצויים, הם מרגישים שהמדינה בועטת אותם החוצה", הדגיש, והוסיף: "אני חושב שהתחושה הזו לא נכונה, אבל אני מתאר את התחושה האמיתית שיש, ה־300 האלה הם קצה הקרחון. שתי חברות טובות שלי שעושות כרגע תת התמחות בארה"ב ובאירופה, שתיהן הודיעו לי שהן לא חוזרות".
הוסיף פרופ' אלדד לשאול והתעניין האם לדעתו לאזרחים תחת שלטון דיקטטורי לא מגיעים שירותי רפואה. ד"ר גורן השיב כי "זו באמת שאלה טובה, והשאלה היא באמת עד איזה שלב אתה משתף פעולה עם שלטון או משטר שאתה חושב שפוגע בזכויות אדם, ואנשים, וככל שתתמוך בו יותר ככה הוא יתחזק. הרי בסופו של דבר שלטון שהוא לא דמוקרטי או שפוגע בעקרונות הדמוקרטיה, ואני חושב שרוב גדול של אנשי הימין שמתווכחים איתי הם דמוקרטיים. אני פשוט חושב שראשית המושג דמוקרטיה הוא לא בהכרח המושג שאני מחזיק בו והוא מחזיק בו, ואני באמת חושב שיש היום נטייה גלובלית לדמוקרטיות שהן פחות ליברליות ויותר לאומיות בתפיסות שלהן, וזה מאבק אידיאולוגי מאוד גדול".
"זה לא צעד אחד יותר מדי רק בשביל להוכיח טיעון?", המשיך אלדד, וד"ר גורן סיכם: "ראשית, המשמעות של הצעד הזה ברורה לי. אני בוחר בין גרוע לגרוע מאוד. גם ברור לי לחלוטין שנתקן את מה שקורה פה, מתישהו הטירוף הזה ייגמר ונצטרך לתקן את מה שקרה כאן. זו הייתה פגיעה של כל הצדדים".
עריכה: שני רומנו
