בית משפט לחוקה? "ההצעה עלתה באופן מגוחך"
חבר הכנסת גלעד קריב (העבודה) על הצעת החוק של אמיר אוחנה להקמת בית משפט לנושאים חוקתיים: "הוא שוכח שיש לו תפקיד ממלכתי"
חבר הכנסת גלעד קריב ('העבודה') שוחח עם אריה אלדד ורוני בר־און, והביע דעתו על הרעיון של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה להקמת בית משפט לנושאים חוקתיים, שלא יהיה בנוי רק משופטים: "ההצעה הזאת עלתה היום באופן מגוחך ולא רציני", אמר.
לדבריו, "היא עלתה רק מכיוון שיו"ר הכנסת רוצה להותיר גם הוא חותמת בדפי ההיסטוריה של ההפיכה המשטרית. הוא שוכח שהוא יו"ר הכנסת כולה, הוא שוכח שיש לו תפקיד ממלכתי. לא סתם יו"ר הכנסת הוא זה שמחליף את נשיא המדינה בהיעדרו, כי יש בתפקיד הזה, דווקא בתפקיד הספציפי הזה, איזשהו מימד ממלכתי של אדם שבסופו של דבר אמור לייצג גם את הקואליציה וגם את האופוזיציה. בכל תשעת החודשים האחרונים יו"ר הכנסת אמיר אוחנה מתנהג באופן לא ממלכתי ולא תורם שום תרומה משמעותית להרגעת הרוחות".
עוד ציין כי "ניתן לדבר על כל רעיון, והעובדה היא שיש דמוקרטיות בעולם, כמו גרמניה או צרפת, שהקימו בית משפט לחוקה. כדרך אגב, מיעוט מהדמוקרטיות יש להן בית משפט לחוקה, וברוב המקרים זה הדגם האמריקני, שיש בית משפט עליון אחד שעסוק גם בעניינים חוקתיים".
המשיך, והוסיף: "אבל יש דמוקרטיות, גדולות אפילו, עם בית משפט לחוקה. אבל אם מקימים בית משפט לחוקה, עושים את זה במסגרת מהלך כולל שבאמת יוצר את התשתית לקיומו של בית משפט לחוקה. בראש ובראשונה שתהיה חוקה מלאה. דבר שני, אם תבדקו בכל בתי המשפט לחוקה, הם ממוקמים במדינות שבהן יש מערכת מאוד מורכבת של איזונים ובלמים בין הרשות המחוקקת ולבין הרשות המבצעת. זאת אומרת, הבתים האלה ממוקמים במקום שבו הרשות המחוקקת היא לא איזו שלוחה של הרשות המבצעת כמו בישראל. מכיוון שבישראל, בהגדרה, לממשלה יש רוב קואליציוני. ולכן יש חוסר רצינות בלתלוש איזשהו ענף אחד מעץ אבות ולומר 'הנה, אני כאן כדי להחזיר לבית המשפט העליון, אני מאיים עליו בבית משפט לחוקה'".
"יותר מזה, הרי כל הרעיון של בית משפט לחוקה אומר את הדבר הבא, 'נבנה טריבונל שיפוטי שהוא קצת פחות שיפוטי וטיפה יותר פוליטי'", טען, והסביר: "זאת אומרת, אנחנו לא נסתיר שום דבר, אנחנו נאמר שיש לנו בית משפט שעסוק בלפרש עקרונות חוקתיים', ואז השופטים בו צריכים להיבחר על ידי נבחרי הציבור. אבל אז, איפה זה יכול להיות? זה יכול להיות מקום שבו לממשלה אין בהגדרה שליטה מלאה בתהליך המינון. שיאמר אמיר אוחנה למשל, הרי הוא יו"ר הכנסת, אם הוא היום מוכן לחתום על חוקה? בואו אפילו נלך לחוקה שהוצעה על ידי מחוקקים מהימין. אנשים שוכחים שפעם תנועת החירות הייתה זו שהתעקשה על חוקה שמגנה על זכויות האדם. אז בואו נחתום על חוקה".
לבסוף, סיכם הרב קריב: "אנחנו נמצאים היום באמת בקרב גדול, לא רק על עתידה של הדמוקרטיה הישראלית, אלא גם על אופייה של הציונות. ובסופו של דבר ב־1948 רוב החוגים בישוב היהודי התכנסו סביב הרעיון של מדינה יהודית. אבל מדינה שמבטיחה שוויון זכויות גמור לכל אזרחיה. יש לנו היום ממשלה שחלק גדול ממנה כופר ברעיון הזה של שוויון זכויות אזרחי, שמתנגד לו. זה ברור, זה לא קשור בענייני ביטחון, זה קשור בעצם התפיסה".
