"בישראל 2023, אפשר רק להמשיך לחלום"
ענת דוידוב פתחה את התוכנית עם החלטה של מדינת ניו יורק, ובה יחויבו לפרסם את פערי השכר בין גברים לנשים בדרישת עבודה: "בישראל זה לא יקרה"
האם זה יכול לקרות אצלנו? כנראה שלא בשלב הזה. שימו לב לנתון הבא שמגיע ממדינת ניו יורק:
מעסיקים שם, יחויבו לפרסם בכל מודעת דרושים את טווח השכר, כדי לצמצם פערים בשכר בין גברים לנשים. לא תאמינו, אבל בארה"ב יש מכון לאומי לחקיקה נשית, מה שאצלנו בישראל אפשר רק לחלום.
עם פערים של 30 אחוזים בשכר בין נשים לגברים, עם חסר משמעותי בנשים בתפקידי מנכ"ליות ונושאות במשרות בכירות במשק, בישראל אפשר רק לחלום, שלא לדבר הכנסת והממשלה שלנו, ומשרדי הממשלה עם אפס מנכ"ליות, עם חמש שרות ועוד סגנית שר אחת, לעומת תשע שרות ותשע מנכ"ליות בממשלה הקודמת. בישראל 2023, אפשר רק להמשיך לחלום. גם אפליה מתקנת לא תעזור פה.
בישראל אגב, הונחה הצעת חוק דומה בשינויים מסוימים, אבל כלום לא קרה מאז. הונחה ונתקעה. באילו מקצועות תמצאו רוב נשי גורף? באלה שבהגדרה, במבנה המשפחתי, הם מקצועות של המשכורת השנייה בבית: למשל מורות, גננות, עובדות סוציאליות, אחיות בתי חולים וכמעט בכל המקצועות השירותיים - סיעוד, ניקיון ועוד מקצועות שוחקים.
ולא שהמקצועות הללו חשובים פחות. למשל במדינות הסקנדינביות, שם רמת הלימודים גבוהה וההישגים בהתאם, דווקא שכרם של מורים הוא בראש פירמידת השכר. בישראל זה לא יקרה. בישראל 2023, אפשר רק להמשיך לחלום. ובהצלחה לכולנו, הנשים.
