"כשהוא ביקש להיכנס זה היה מלווה בדאגה, אבל גם מובן"
שמעיה אסולין, אחיו של רס"ל (מיל') שמעון יהושע ז"ל שנפל בקרב בדרום הרצועה, ספד לו: "הילדים שלי אהבו אותו, היה משחק איתם עם חדוות נעורים"
רס"ל (מיל') שמעון יהושע אסולין בן ה־24 מבית שמש נפל בקרבות בדרום רצועת עזה. בשיחה עם ינון מגל ובן כספית ספד לו אחיו שמעיה ושיתף בכאב על האח שאיבד.
תחילה סיפר שמעיה כי מדובר בשירות המילואים הראשון של אחיו מאז שחרורו מהסדיר. "הוא השתחרר מסדיר לפני למעלה משנה. הוא עשה את השירות יחד עם גדוד הנדסה שבחיל הזה הוא שירת. הוא השתחרר לפני חודש וחצי, אחרי כמעט חודשיים בתוך עזה בלחימה אינטנסיבית, וחזר כמו הרבה מילואים לשגרה אבל לא היה לו נוח מהמצב הזה, הוא ניסה בכל מעודו להשתבץ עם חטיבות אחרות, ואחרי כמה סיבובים ביום רביעי האחרון דרך חבר שלו שהוא מפק"ץ ביחידת מילואים הצליחו למשוך אותו".
"הוא נכנס ללחימה שוב, הפעם בח'אן יונס, ובמשימה הזו שהוא לקח על עצמו הוא נפל", שיתף בכאב. "שמעון גדל להורים שהם אנשי חינוך בעיר בית שמש. מהרגע שהם הגיעו הם הגיעו לשליחות, וזה הבית שהוא גדל בו, הקהילה. בבניין שלנו יש לוחם מגלן שנהרג, בהמשך הרחוב יש עוד לוחם שנהרג, החברים שלו, הוא יצא משמחת תורה, עשה שבת עם חברים, משם כולם יצאו. מצד אחד מלאים בחיים, המון חיים. שמעון מאוד אהב קריוקי, טיולים, תכנן טיול לגיאורגיה, הלך למשחקי בית"ר, ויחד עם זאת חי בתודעה היסטורית מאוד גבוהה. בימי זיכרון היה מסתובב בהר הרצל".
עוד הודה כי "דאגנו מאוד, ההורים שלי שלחו שישה בלחימה הזו למילואים, והדאגה היא רבה. כשהוא ביקש להיכנס זה היה מובן, מלווה בדאגה גדולה אבל גם מובן. בתחילת הלחימה, ביום השני או השלישי, שכן יקר בן 24 נהרג. אחותי אתמול אמרה בהספדים שנוספה לבניין קומה. שניהם רווקים, את שניהם היינו צריכים ללווות השנה לחופה. זו ממש אותה כניסה, שתי קומות מעלינו. אבא שלי ליווה את המשפחה, הוא קרוב קרוב. לא חשב שהבשורה תגיע גם אלינו".
"שמעון הוא אח יקר, אהוב, סיים ישיבה תיכונית, למד אחרי זה בישיבה גבוהה במצפה רמון והמשיך להסדר", אמר. "אחרי שהוא השתחרר הוא מאוד הצליח בלימודים, יכול היה ללכת ללמוד מה שהוא רוצה אבל בחר ללכת למקום עם משמעות - היה בעיצומם של מיונים לשירות הביטחון הכללי. עם זאת, במקביל, היו לו חיי חברה מאוד מלאים. קבוצת חברים מאוד טובה, נפגשים לפחות פעם בחודש לישיבת קריוקי וכל מה שזה כולל מסביב".
בסיום השיחה ספד שמעיה לאחיו שמעון ז"ל ושחזר את מפגשם האחרון. "בחור מאוד ישר, עם חוש הומור, חבר טוב. הילדים שלי מאוד אהבו אותו, התמונות שזכורות לי בראש, לפני שבועיים נפגשנו אצל ההורים, הם ישר קופצים עליו והוא היה משחק איתם עם חדוות נעורים. הרבה צניעות, החיוך שלו מדבר, המ"פ בסבב הלחימה הראשון לקח אותו אליו לחפ"ק אז הוא שם את התמונות שלו עם הנגב. שילוב של רגישות וקשיחות יחד".
עריכה: שני רומנו
