"אם אנחנו לא משפיעים, למה לנו לתפוס את הכיסא?"
השרה יפעת שאשא־ביטון על האולטימטום שהציב השר סער באשר לכניסה לקבינט המלחמה • על השר קיש וסערת פרס ישראל: "טוב היה אם לא היה מגיע לסיטואציה"
הלילה (ה') טען מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן כי, לדבריו, הפערים באשר לעסקת החטופים מצטמצמים. השרה יפעת שאשא־ביטון וחברת הקבינט המדיני־ביטחוני, התייחסה לדברים, ואף הגיבה על האולטימטום שהציב השר גדעון סער באשר לכניסה לקבינט המלחמה.
"עדיין לא קיבלתי דיווחים על התקדמות, אבל אני באמת מקווה שיהיו התפתחויות חיוביות", אמרה השרה שאשא־ביטון בפתח השיחה. "ראשי הביטחון מגיעים לכל דיוני הקבינט, לא תמיד כל הדברים נאמרים על השולחן אבל צריך לזכור שיש לנו גם דיוני עומק אישיים שבהם לרוב אני מקבלת קצת יותר מידע או את המידע בפירוט רחב יותר".
השרה המשיכה ושיתפה כי "בעניין שבויים ונעדרים, הדיון שהיה ביום ראשון האחרון היה רציני, טוב ומעמיק, ועם המנדט הזה יצאה המשלחת להמשך המו"מ. אני רוצה להאמין שהמגמה הזו תמשך. יש אינטרס אחד לכולנו - להביא את החטופים הבייתה, לחטופים אין זה. החטופים זו המשימה הדחופה ביותר".
באשר לדרישת יו"ר מפלגתה גדעון סער להיצטרף לשורות הקבינט המצומצם, הדגישה: "עשינו את כל המהלך הזה משום שהרגשנו שהקול שלנו לא נשמע, שקצב המלחמה לא מתקדם למרות שהחיילים שלנו גיבורים, הצבא שלנו עושה שם עבודה מדהימה, אבל בסוף יש דברים שקשורים בדרג המדיני ובהנחיות. הרגשנו שדברים עליהם סיכמנו לפני די הרבה זמן לא מבוצעים. הכול קשור בהכול, אם אנחנו לא מעצימים את מאמץ המלחמתי זה משפיע על עסקת החטופים, הכול כרוך בכול. כדי שנוכל להשפיע דרשנו להיכנס לקבינט המלחמה".
"אנחנו נכנסנו לממשלת החירום, ממשלה שלא תמכנו בה, בשביל המאמץ המלחמתי", הדגישה. "בשביל להיות חלק, נכנסנו כי רצינו שתהיה לנו אפשרות להשפיע במלחמה הכל כך חשובה וצודקת הזו, אחרי אירוע שמדינת ישראל לא ידעה כמותו. היינו שם מספר חודשים, בהתחלה הדברים התנהלו אחרת".
עוד טענה כי "לצערנו, ככל שעבר הזמן כובד המשקל עבר יותר לקבינט המלחמה והרגשנו שהדברים שאנחנו מביאים, והתרענו עליהם, לא באים לידי ביטוי. אם לא, הכול בסדר - נצא מהממשלה, לא באנו בשביל להיות שרים. אולי לא נהיה אופוזיציה קלאסית כי אנחנו בזמן מלחמה, אבל לא באנו בשביל להיות שרים, אנחנו לא צריכים את הטייטל הזה".
"אנחנו מזהים שאם לא נשב בקבינט המלחמה לא נוכל להשפיע"
"איפה האחריות?", הקשה משעל, והשרה שאשא־ביטון השיבה נחרצות: "זו לא גחמה אישית של גדעון סער, זה רצון אמיתי להשפיע על מה שקורה כאן, זה משפיע על מדינה שלמה. אנחנו נכנסנו לממשלה הזו בשביל המדינה, בשביל לעזור פה, בשביל האזרחים. אנחנו נכנסו לממשלה הזו בשביל להשפיע, אם אנחנו לא משפיעים - למה לנו לתפוס את הכסא? לא באנו לחמם כסאות. בתחילת הדרך, בחודשים הראשונים, המציאות הייתה קצת שונה. ככל שעבר הזמן כובד המשקל עבר לקבינט המלחמה. לכן אנחנו מזהים שאם אנחנו לא נשב בקבינט המלחמה אנחנו לא נוכל להשפיע, לא על קצב הלחימה, לא על התהליכים האסטרטגיים".
לדבריה, "אנחנו חצי שנה למלחמה, אישרנו את רפיח לפני חודשיים, איפה זה? ככל שהזמן עובר זה לא לטובתנו גם בזירה הבינלאומית, יש דברים שצריכים לעשות אותם בקצב מואץ יותר, קצב מואץ ישפיע על עסקת חטופים, להחזרת התושבים בצפון, הסרת האיום בצפון, הכול קשור אחד בשני. אם אני, אין לי את האפשרות להשפיע בתוך הממשלה, למה להישאר?"
לסיום ביקשה להבהיר השרה שאשא־ביטון כי "גם מחוץ לממשלה אנחנו נמשיך לתמוך בכל מה שיהיה קשור במאמץ המלחמתי, לא נהיה אופוזיציה קלאסית. ניתן את הגב לכל מי שצריך, בטח לצבא, אבל גם לממשלה ככל שהדברים יתקדמו כמו שאנחנו חושבים שנכון שיתקדמו. אם אני לא משפיעה מתוך הממשלה, לא חייב להיות שם. אנחנו נתנו ימים ספורים, ביקשו מאיתנו לנסות למצות את הניסיונות שנעשים לאפשר את הדבר הזה. אנחנו נותנים את זה, אני מעריכה שבימים הבאים נדע לאן זה מתקדם".
עריכה: שני רומנו
