"ככל שהאנשים יצטרכו לשרת יותר, תהיה פגיעה חמורה בהם ובמשק"
ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרש את משנתו על החשיבות של גיוס חרדים עבור עתיד המשק
ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, שוחח עם ענת דוידוב ב־103fm על רקע האזהרה של נגיד בנק ישראל כי הפחתת הפגיעה במשק מחייבת גיוס חרדים וצמצום תקציב הישיבות.
בפתח השיחה התייחס ד"ר ברנדר לענפים השונים אשר ניזוקו בצורה המשמעותית ביותר במהלך המלחמה. לדבריו, "המשק נכנס למלחמה במצב טוב, אבל כמובן שמלחמה לא עושה טוב למשק, ולכן ראינו פגיעה לרוחב המשק. זה התבטא בשוק העבודה, בירידה בתוצר, בצריכה הפרטית, בענף הבנייה ובתיירות ובעוד מקומות. מה שעוד ראינו זה שהמשק מתאושש. בחודש אוקטובר עצמו הייתה צניחה בכל הפרמטרים, אבל ככל שהתקדמנו מחודש לחודש, אנחנו רואים שהמשק מתאושש ומתחיל לחזור לרמות הפעילות שהיו".
גיוס חרדים לצבא - מדוע הוא נדרש? מה הנזק למשק אם המצב יימשך?
"אנחנו מסתכלים על הנושא כמובן מהזווית הכלכלית בלבד. העלאת נטל השירות שהממשלה מתכננת דרך חוק הגיוס, ככל שהאנשים שמשרתים היום יצטרכו לשרת יותר, בין אם זה בשירות חובה ובין אם זה בשירות מילואים, לדבר הזה תהיה פגיעה חמורה בהם ובמשק. כדי לצמצם את הפגיעה הכלכלית, כדאי לחלק את הנטל הזה על יותר אנשים מבין האנשים שהצבא יכול לגייס".
אם זה לא יקרה?
"אם זה לא יקרה, הפגיעה המשקית היא גדולה. העלות של הארכת שירות המילואים ושירות החובה מוערכת בסדרי גודל של בין 6 ל־10 מיליארד שקלים לשנה, תלוי בכמות ימי המילואים".
עריכה: אסף חרמוני
