המאזינה פנתה בכתב למיכל דליות, במכתבה כתבה כי לביתה יש 'אילמות סלקטיבית'. מיכל ביקשה להרחיב בנושא. ואמרה: "אילמות סלקטיבית יושבת על חרדה, וחרדה זה עניין גנטי, למישהו מצד אחד ההורים יש את הדבר הזה. מה זה אילמות סקטיבית? הילדה יכולה לדעת את הכל אבל היא לא תדבר אל הגננות".
בהמשך הביאה מקרה אישי שנתקלה בו אצל נכדתה אשר היתה נאלמת דום, ולדבריה היתה מרגישה כאילו ה'פוג'קטור של העולם' מופנה אליה ומסנוור לה את העיניים, לטענתה, הדרך היחידה שהיא תצטרך להתגבר על החרדה הזאת זה עבודה של ההורים, שיתנו לה להתמודד.
"ילד יעשה עבור עצמו רק כשהוא יבין שהוא חייב לעשות עבור עצמו", טענה בתוקף.